עשרות מיליארדים: הפסדי הענק של קרן העושר הגדולה בעולם

לאחר שרשמה רווחי שיא של כ-185 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, קרן העושר הגדולה בעולם מסיימת את הרבעון השלישי בהפסד של כ-30 מיליארד דולר | עליית הריביות פגעה בהשקעות באיגרות חוב

אלי לאון צילום: פרטי
עקבו אחרינו
בורסה
בורסה | צילום: אבשלום ששוני,AdobeStock

על פי הנתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות רויטרס, הקרן הפסידה בין יולי לספטמבר 278 מיליארד קרונות נורווגיות, שהם כ-29.7 מיליארד דולר. התשואה על השקעותיה ברחבי העולם הייתה שלילית בשיעור של 0.5%, לאחר תקופה של עליות חדות בשוקי המניות הבינלאומיים.

סגן מנכ"ל הקרן, טרונד גרנדה, הסביר כי העלייה בריביות הייתה הגורם המרכזי לתוצאות המאכזבות. לדבריו, "תשואת הקרן הייתה קרובה לאפס, אך הסתיימה בטריטוריה שלילית קלה, לאחר שעליית הריביות הובילה לתוצאות חלשות בהשקעות שלנו באפיקי ההכנסה הקבועה".

ההפסד בולט במיוחד לנוכח ביצועי הקרן במחצית הראשונה של 2026, אז רשמה רווח של כ-184.3 מיליארד דולר, הגבוה בתולדותיה לתקופה זו. הרווחים נבעו בעיקר מהעליות במניות הטכנולוגיה, ובמיוחד בחברות אסייתיות. התשואה הכוללת במחצית הראשונה עמדה על 9.4%, לעומת תשואה שלילית ברבעון השלישי.

קרן העושר הנורווגית נוסדה כדי להשקיע את הכנסות המדינה מתעשיית הנפט והגז ולהבטיח את רווחת הדורות הבאים, גם לאחר הידלדלות משאבי האנרגיה. לאורך השנים הפכה הקרן לאחד הגופים הפיננסיים המשפיעים בעולם.

הקרן מחזיקה בממוצע בכ-1.5% ממניותיהן של כלל החברות הציבוריות הנסחרות בעולם. השקעותיה מפוזרות בין כ-7,100 חברות, לצד איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, נדל"ן ומיזמים בתחום האנרגיה המתחדשת.

היקף ההשקעות העצום הופך את הקרן לחשופה לתנודות בשוקי ההון ולשינויים במדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים. עם זאת, מדיניות ההשקעה שלה מבוססת על אופק ארוך טווח ופיזור רחב של הנכסים, שנועדו לצמצם את השפעתן של תקופות הפסד זמניות על העושר הלאומי של נורווגיה.

תגיות:
נורווגיה
/
כלכלה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף