כשנשאל האם הבלוקצ'יין מהווה עבורו אפשרות להתמודדות עם סנקציות כלכליות על ישראל, השיב: "אחת מהן. בוודאי. ואני ביקשתי כבר להכין את התוכנית לזה".
הוא בחר להתייחס שוב לעתיד הסיוע הצבאי לישראל: "אם אתם חושבים שאנחנו נמשיך לקבל את מה שהבאתי פעמיים, וזה עשרות מיליארדי דולרים של סיוע אמריקני לתקציב הביטחון, תתארגנו ותתרגלו זה לא יהיה כי אמריקה השתנתה".
לפי המאגר החדש של JPPI, המתעד סנקציות, מגבלות וצעדים מדיניים נגד ישראל ברחבי העולם, בארה"ב נרשמו 15 צעדים. אחריה מופיעות ספרד עם 10 צעדים, בריטניה עם 8, טורקיה עם 7 ובלגיה עם 5. אירלנד, עם 3 סנקציות בלבד, אפילו לא נכנסת לעשיריה הראשונה.
הנתון הזה כמובן אינו אומר שארה"ב עוינת את ישראל יותר מטורקיה או מאירלנד. להפך, הוא משקף גם את עומק היחסים בין המדינות. בין ישראל לארה"ב קיימים קשרי ביטחון, מסחר, השקעות, אקדמיה ופוליטיקה בהיקף רחב בהרבה מזה שקיים מול רוב מדינות העולם, ולכן יש גם יותר נקודות שבהן אפשר לקדם סנקציות, חרמות או מגבלות.
אם פפואה גינאה החדשה, למשל, הייתה מטילה סנקציה על ישראל, ההשפעה המעשית שלה הייתה מוגבלת מאוד. לעומת זאת, גם צעד נקודתי בארה"ב, בקונגרס, בקמפוס או בגוף פיננסי, עשוי להיות בעל משמעות רחבה יותר בגלל עומק הקשרים הקיימים.
הצעדים שתועדו בארה"ב ממחישים את המורכבות הזו. חלקם אינם החלטות ממשל כוללות, אלא יוזמות חקיקה או הצעות החלטה בקונגרס, ובהן מהלכים שנועדו להגביל מכירת נשק, תחמושת או ציוד ביטחוני לישראל. לצד זאת מופיעים במאגר גם צעדים אקדמיים, כמו קריאות של אגודות סטודנטים, ארגוני סגל או מוסדות אקדמיים לחרם, למשיכת השקעות או להגבלת קשרים עם ישראל.