נסטלה, למשל, משתמשת בתצלומי לוויין כדי לעקוב אחר השטחים שמהם מגיע שמן הדקלים שלה. המעקב הזה החל כבר ב-2019, לפני שהאיחוד האירופי אימץ את התקנות. "המערכת של נסטלה בולטת בהיקפה, משום שהיא מכסה מגוון רחב של סחורות וחומרי גלם", אצל יוניליוור ולוריאל עיקר פעילות הניטור מתמקדת במעקב אחר מקורות שמן הדקלים, חומר גלם שעמד כבר בשלב מוקדם במוקד הביקורת הסביבתית".
התקנות חלות על שבעה חומרי גלם ועל שורה של מוצרים שמיוצרים מהם. חברות המזון יידרשו לבדוק את מקורות הקקאו, הקפה, הסויה והבקר. שמן דקלים מכניס לתמונה גם את חברות הטיפוח, עץ את יצרניות הרהיטים והנייר, וגומי את יצרניות הצמיגים. הבדיקה מגיעה עד לרמת החלקה שבה יוצר חומר הגלם. יצרניות השוקולד, לדברי יוהו, הצטרפו למהלך בשלב מאוחר יותר, ונשענות על קשרים שבנו לאורך שנים עם מגדלי קקאו קטנים.
הכללים נקבעו באירופה, אבל חלק גדול מהעבודה ייעשה אצל ספקים שמגדלים ומייצרים הרחק ממנה. כשגם חברות שלא השקיעו עד היום במערכות מעקב יידרשו לבדוק את מקור חומרי הגלם שלהן, הדרישה הזאת תגיע גם לספקים שלהן. לדברי יוהו, האיחוד האירופי הוא היבואן השני בגודלו בעולם, אחרי סין, של מוצרים הקשורים לכריתת יערות טרופיים. לכן, היא מעריכה, "הרגולציה החדשה עשויה לקבוע סטנדרטים בינלאומיים חדשים ולהרחיב משמעותית את השטחים הנמצאים תחת ניטור".