באיגוד מורים אמריקאי תועדה גישה ליותר ממיליון רשומות של חברי האיגוד. בחברת שבבים נפתחו חשבונות מנהל ללא אישור, ובגוף שעוסק בתקינה תעשייתית שונה מסמך ששימש להצבעה על תקן. שלושת המקרים היו חלק מסדרת תקיפות שבה, לפי חוקרי פאלו אלטו נטוורקס, המפעילים בחרו את היעדים והגדירו מה הם רוצים להשיג, ומערכת בינה מלאכותית ביצעה את ניסיונות החדירה.
המערכת שבה השתמשו התוקפים, Cairn, פותחה במקור ככלי בקוד פתוח לבדיקות חדירה, שבמסגרתן ארגונים בודקים באישור עד כמה המערכות שלהם חשופות לפריצה. במקרה הזה השתמשו המפעילים בגרסה מותאמת של הכלי. אחרי שקיבלה יעד ומטרה, המערכת תכננה את הבדיקה, ביצעה אותה ותיעדה את התוצאות. היא גם החליטה כיצד להמשיך לפי מה שמצאה בכל שלב, בעוד שלמפעילים נשמרה האפשרות להתערב ולכוון אותה במהלך הפעולה.
הגישה למערכות הניבה תוצאות שונות בכל ארגון. באיגוד המורים, לצד רשומות החברים, תועדה גישה גם לכ-31 אלף אנשי קשר. במערכת לניהול משתמשים ששירתה תוכנית בתחום מדיניות הביטחון נחשפו כ-500 רשומות, בהן חשבונות עם כתובות דוא"ל ממשלתיות וצבאיות. בחברת השבבים, חשבונות המנהל שיצרו התוקפים אפשרו להם לשמור על גישה למערכת גם אחרי החדירה הראשונית. בגוף התקינה, השינוי נעשה במסמך פעיל ששימש להצבעה.
המשמעות של האוטומציה במקרה הזה הייתה בעיקר היכולת להפעיל ניסיונות חדירה במקביל. כשהמערכת מבצעת בעצמה חלק ניכר מהעבודה, אותו אדם או צוות קטן יכולים לפעול נגד כמה ארגונים בלי לנהל ידנית כל ניסיון. כך, כלי שנועד לחסוך זמן לצוותי אבטחה שימש את התוקפים כדי להרחיב את היקף הפעילות שלהם.
לפי החוקרים, גם כשהביצוע עבר לידי הבינה המלאכותית, נקודות הכניסה היו מוכרות לצוותי האבטחה. התוקפים ניצלו חולשות ידועות, סיסמאות חלשות והגדרות אבטחה לקויות. לכן, אומרים החוקרים, גם מול תקיפות שמתבצעות באופן אוטונומי, עדכוני אבטחה, ניהול הרשאות וצמצום מספר המערכות שנגישות מהאינטרנט יכולים לסגור את אותן נקודות כניסה.
התרעות פיקוד העורף