מחקר של חברת Repshield, שממצאיו יוצגו היום (שני) בכנס מקוון של Good Vision מקבוצת פאהן קנה והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), בחן את כל 238 החברות שהופיעו במאגר לאורך השנים. המחקר מצא כי ב-2025 וב-2026 נוספו למאגר חברות חדשות, כך שמספר החברות שנגדן אפשר היה להשתמש ברשימה גדל. הפער נשמר גם כשבודקים רק את החברות שנכללו בה כבר ב-2020. לפני 7 באוקטובר 2023 תועד צעד אחד נגד החברות האלה או שותפיהן העסקיים, ושמונה צעדים תועדו מאז.
עשרת הצעדים תועדו בשמונה מדינות: הולנד, ספרד, צרפת, אירלנד, נורווגיה, איטליה, גרמניה וצ'ילה. הם כללו שלוש תלונות פליליות ותביעה אזרחית, לצד תלונות לרגולטורים ולנקודות הקשר הלאומיות של ה-OECD והצעות החלטה באסיפות בעלי מניות.
החברות הישראליות והענפים שנפגעו
מבין 205 החברות שמטה הפעילות שלהן בישראל, נגד 19 מהן תועדו קמפיינים. בקרב החברות שמטה הפעילות שלהן בחו"ל, כמעט אחת מכל שתיים הייתה יעד לקמפיין. ניכר פער גם לפי מקום הפעילות של החברות. החוקרים זיהו קמפיינים נגד 31 מתוך 81 חברות שפועלות גם בחו"ל, לעומת ארבע מתוך 157 חברות שפועלות בישראל בלבד.
הפער ניכר גם בין ענפים. שש מתוך שבע החברות בתחום התיירות והאירוח המקוונים שהופיעו ברשימה היו יעד לקמפיין, וכך גם ארבע מתוך 11 חברות הבנקאות והפיננסים. בענף הבנייה וחומרי הבניין תועדו קמפיינים נגד שלוש מתוך 46 חברות.
בסך הכול זיהו החוקרים 35 קמפיינים נפרדים, וב-32 מהם הקמפיין החל עוד לפני שהחברה נכנסה למאגר. בשני מקרים תועד מעבר מקמפיין קיים להליך פלילי חדש. בחלק מההליכים הרשימה הוזכרה גם נגד חברות ששמן כלל לא הופיע בה, בגלל קשריהן עם חברות שכן נכללו. החוקרים מציינים כי הנתונים אינם מאפשרים להפריד בין השפעת הרשימה על העלייה במספר הצעדים לבין השפעת המלחמה.
גם תיקי ההשקעות הושפעו מהרשימה
גם בתיקי ההשקעות נמצאו מקרים שבהם נעשה שימוש במאגר. לפי המחקר, 30 חברות שהופיעו ברשימה הוחרגו מהשקעות של גוף פיננסי אחד לפחות. קרן הפנסיה הנורווגית KLP פתחה בבדיקה בעקבות פרסום הרשימה, וב-2021 החריגה 16 חברות. קרן העושר של נורווגיה החריגה כמה מהחברות על סמך בדיקות משלה.