ענת דוידוב תהתה על המשמעות של החרמות על דירקטורים בחברות שונות, בתוך ומחוץ לשטחי הקו הירוק: "ההשפעה על דירקטור בחברת בנייה שעובדת ב-E1, לא יוכל להיות דירקטור בחברה שעובדת בתוך תחומי הקו הירוק?". נובוגרוצקי השיב: "יוכל להיות, רק שהוא חשוף לחרמות של אנגליה".
בהמשך אמר נובו כי "החשש גדול כי סך הכל זה כמו מגדל קלפים. מדינות נהנות להצטרף לזה, הם מקבלות תמיכה ממפלגות וגורמים מסוימים בממשל שלהן. באנגליה אנחנו יודעים שהממשלה פחות אוהד ישראל וגם בארצות אחרות, אז. החשש שזה יגלוש לדברים אחרים כמו מסחר ותיירות. יחסי המסחר שלנו עם אנגליה כוללים ייצוא תרופות, מינרלים, מכשור מדעי, ציוד להפקת כוח מכני ומוצרי חשמל שונים וגם מוצרים ביטחוניים. מה שאנחנו קונים מאנגליה זה בעיקר יותר בתחום השירותים. יש ייצוא גדול מאנגליה לישראל".
על ההשפעה על חברות אחרות אמר, "יותר מחשש אנחנו רואים בחרמות שמלוות אותנו בשנים האחרונות, בעיקר מול מוצרים ביטחוניים שלא מגיעים ורואים מה קורה בבלגיה והולנד עם שינויי חקיקה". נובו טען: "החששות שזה לא יזלוג למוצרים נוספים וחברות נוספות. אנחנו צריכים לטפל בזה לא במידה של חששות, כי זה קורה ובשטח לכן צריך להתייחס לזה ולא לעמוד מנגד".
"יש בנקים שאוהבים לעבוד עם מדינת ישראל, ומממנים עסקאות בהיקפים גדולים עשרות שנים. אני נחשפתי במהלך השנים כשהייתי בתעשייה לבנקים מסוימים שהם פחות אוהדי ישראל. אני לא רואה בזה שינויים דווקא עכשיו", הבהיר על הקשרים הבנקאיים בין ישראל לאנגליה וציין: "הדבר העיקרי שהמדינה צריכה לעשות כל הזמן זה להשקיע כל הזמן בהסברה. הסברה היא חזית שאי אפשר להפקיר ולהגיד אנחנו כבר לא שם ולכן נכנעים. אני צריכים להסביר את עמדתנו וצדקתנו ולהראות מה אנחנו עושים ואיך מחזקים את הדמוקרטיה".
בכמה צריך להוריד את הריבית? "אני חושב שצריך להוריד בחצי ולהיות אמיץ"
"אני לא חושב שצריך לתחום את מה שקורה לשלוש השנים האחרונות, במשך כל השנים ישראל בנושא של הסברה ומשאבים למשרד החוץ ולנציגויות כלכליות המדינה קופצת ומקמצת. צריך לראות בנשוא הזה חזית שקשורה לבנקים ולתעשייה ולכל ישראלי שרוצה לעבוד עם חו"ל. אנחנו צריכים להשקיע הבא כדי להסביר את עמדתנו, דבר שלך ולי מאוד מובן כי אנחנו חיים כאן וישראלים, לא רואים שם באותה צורה".