גראור נכנס לתפקיד בשנת 2018 - שנה בה הצרה היחידה הייתה התאמת עובדים לשוק עבודה משתנה. "עוד לפני שנכנסנו למשבר הקורונה, אגף המחקר המצוין של שירות התעסוקה התריע על שינויים בשוק העבודה", הוא מספר בריאיון פרישה. "נדרשו מכולם אדפטציות. אף אחד לא באמת ידע אז מה משתנה, ידענו רק לומר שיש משרות שייעלמו ומשרות חדשות שיגיעו, ושהשוק ימשיך להשתנות בקצב מהיר וללא דרך חזרה. מי שיעלה על הרכבת הזאת יצעד טוב יותר לשוק עבודה דיגיטלי, כמותי, יצירתי, שתובע מאיתנו סתגלנות ולמידה ולהיות מוכנים ומסוגלים להשתנות". כל זאת, כאמור, לפני הנגיף ששינה את העולם.
כשאני שואלת את גראור אם הקדנציה שלו הייתה אולי מהמאתגרות ביותר שידע שירות התעסוקה, הוא לא מוכן להתחייב אך בהחלט סבור שזו הייתה תקופה חסרת תקדים: "גם קורונה וגם מלחמה, והכל בהיקף שהשפיע בצורה קשה על 1.2 מיליון דורשי עבודה. אני מודה שלא ציפיתי לכאלה שינויים".
מי שעבורו שירות התעסוקה הוא מקום לחתום בו, בוודאי יופתע מהדברים הבאים שאומר המנכ"ל הפורש. "אני בטוח שלא כולם מכירים את מה שעשינו בשנים האחרונות. כשנכנסתי לתפקיד נוכחתי לדעת שהשירות מתרכז בעיקר באוכלוסייה אחת, של תובעי הבטחת הכנסה. אנשים שלא שפר עליהם מזלם והם בעומק האבטלה, חסרי מיומנויות ומה שאנחנו מכנים פיריון נמוך. את האנשים הללו צריך להציל ולהעלות מעל קו העוני. פה הייתה תוכנית ששיפרנו ושנותנת מענה - והמספרים מדברים בעד עצמם. אם התחלנו את התוכנית עם 120 אלף תובעי הבטחת הכנסה, היום ירדנו להיקף של 45 אלף. זה המספר הנמוך ביותר זה 30 שנה".
אלא שהרצון לשינוי שהניע את גראור היה לספק – אולי לראשונה - התייחסות אחרת ומעמיקה ל־100 אלף מובטלים נוספים אחרים. "אנחנו צריכים לטפל גם בהם, ולשם לקחתי את הארגון", הוא מסביר. "קודם כל, לעסוק בתובנה איך אנחנו משנים את מיומנויות העובדים שלנו, שיהפכו להיות יועצי קריירה. להכשיר את העובדים לייעץ למחפשי העבודה, לעשות להם קואצ'ינג - ולא רק להפנות למקומות עבודה".
"הגעתי בצניעות לשירות התעסוקה", ממשיך גראור. "אני מכיר עשרות שנים את התחום, ובחצי השנה הראשונה עמדו לנגד עיניי שני נושאים: האחד, לשפר את יכולות העובדים תוך שימת דגש על שיפור מערכת יחסי העבודה בתוך הארגון. והשני, לתת שירות מיטבי ללקוחות שלנו - המעסיקים והאזרחים דורשי העבודה".
גראור לא ישב במשרד במגדל השן, אלא הקפיד לאורך כל שנות כהונתו בתפקיד להגיע ללשכות ברחבי הארץ ולשוחח עם העובדים ועם האזרחים. "הייתי יושב איתם ושומע. לא מזמן נתקלתי באדם, שף במקצועו, שלא שפר עליו מזלו, והייתי עד לשיחה שלו עם היועצת שישבה ופירטה יחד איתו את כל המיומנויות שלו, שאלה מה הרצונות ומה החזון שלו. לא שיבצנו אותו מיד לעבודה - רצינו לעבוד איתו עוד קצת.
וזו בדיוק המטרה: כששואלים אותי אם לרוץ לשבץ עובד למשרה, אני תמיד אומר שלפעמים עדיף עוד חודש אבטלה כדי למקד ולדייק. אני לא רגולטור שבא לחתום, וזו בדיוק מטרת הביטוח של דמי אבטלה: להיות פרואקטיבי. החתימה היא אולי על פי חוק, אבל זה לא הקטע שלי. אני רוצה לדעת איך אני משפר את חייו של האזרח ומשבץ אותו לעבודה המיטבית ביותר עבורו. ברגע שאתה מגבש עם הלקוח את עתידו התעסוקתי, הוא יצליח. ואם הוא יעשה משהו שהוא אוהב לעשות, הוא יצליח יותר".
כ־48% מכלל הנרשמים כדורשי עבודה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ו־21.3% מכלל דורשי העבודה הרשומים כעת, הם אנשים שכבר היו רשומים בשירות התעסוקה בשנים האחרונות - נפלטו, חזרו ושוב נפלטו ממעגל העבודה. המשבר האחרון הוביל את גראור לצאת בתוכנית חדשה בשם "נתיב לקריירה". התוכנית, פרי שיתוף פעולה של שירות התעסוקה והג'וינט, מיועדת לחזק את מי שמצוי באי־יציבות תעסוקתית באמצעות תוכניות שיקום תעסוקתי מותאמות אישית ולהעניק התייחסות מדויקת לדורש העבודה השוהה ב"דלת מסתובבת".
"מתברר שבכל רגע נתון כ־20% מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה הם כאלה שנרשמו אצלנו שוב ושוב ושוב בשנים האחרונות" אומר גראור. "מעבר לכך, כמחצית מדורשי העבודה שהיו רשומים אצלנו מפרוץ מלחמת חרבות ברזל הם כאלה. מדובר באנשים חרוצים, רציניים, שרוצים למצוא עבודה ולפרנס את עצמם - ואכן מצליחים לעשות זאת. אלא שהם נפלטים שוב ושוב ממעגל העבודה, בעיקר במצבי משבר – כמו בקורונה ובחרבות ברזל".
האתגר הגדול, מתאר גראור, הוא מידת התאמה לא מספקת של דורשי העבודה הללו לתנאי שוק העבודה המשתנה, ובהם בחר השירות להתמקד. החידוש בתוכנית הוא שמדובר בליווי של חצי שנה: שלושה חודשים עד מציאת עבודה עבורם - וזאת לאחר תהליך מסיבי של אימון, ייעוץ והכשרות לחיזוק מיומנויות - ועוד שלושה חודשים אחריה, של ליווי ברמה של פסיכולוגיה תעסוקתית ואימונים תעסוקתיים, אישיים וקבוצתיים. והכל במטרה להבטיח את שילובם המיטבי במעגל העבודה לטווח ארוך.
"אנחנו מזמינים את האנשים אלינו לתוכנית באופן וולנטרי, ואני מופתע ומתרגש כל פעם מחדש כשאני רואה את הנהירה לכך, אף שהיא אינה בגדר חובה. התוכנית אמורה להקנות מיומנויות לדורשי העבודה, לשבץ אותם במשרה טובה ולספק להם ליווי של חצי שנה עם מאמנים מקצועיים ועובדים סוציאליים כדי לוודא שהם נקלטים אצל המעסיק. אין לי ספק שזו תהיה תוכנית הדגל של שירות התעסוקה".
ומילה למי שבכל זאת חושב ששירות התעסוקה זו התעסקות בירוקרטית. "אנחנו לא מטרטרים סתם. ואני קודם כל רואה את הלקוח במרכז", מצהיר גראור. "חובת ההתייצבות לא מעניינת אותי. מבחינתי, יש תחרות ודורש העבודה הוא לקוח. סוג של פרפר שיכול לעוף לכל מקום, ולי חשוב שיהיה נעים לו לבוא ולשבת כשהוא מקבל שירות. חשוב לי שאווירת השירות תהיה נעימה ומכילה, ושהלקוח ירגיש שאני רוצה בטובתו. אני רוצה שאנשים יאמינו שהם מקבלים את השירות הכי טוב למציאת עבודה. שיגיעו אלינו לא רק לתבוע קצבת אבטלה או הבטחת הכנסה, אלא כי מדובר בשירות מקצועי וכאן יקבלו עזרה".
התרעות פיקוד העורף