1. מדברים מהשטח
המכתב הזה מתאר בקליפת אגוז (וסליחה על השימוש בביטוי המשפטי השחוק) את סיפורו של יוקר המחיה. מדברים על מדד שלילי, אבל רשתות המזון מעלות מחירים. מקטרים על עודף מיסים, ועיריית צפת ואחרות כמו תל אביב מעלות את מס הארנונה רטרואקטיבית. אבל עם כל הכבוד לרשתות המזון, לחברות הביטוח ולעלות שעות העבודה במוסכים – נטל האחריות העיקרי רובץ על הממשלה, שאינה שולחת במועד את שמאי מס רכוש, שאינה דואגת להגדלת התחרות בין רשתות השיווק – ושמאפשרת עושק של מאות שקלים בארנונה רטרואקטיבית.
2. מחיר למשתפן
אחת לזמן מה מפילים דווקא על יצרני המזון הפרטיים את אות הקלון ומאשימים אותם בתחלואי המשק, ביוקר המחיה ובהתעללות באזרחים. עוד רגע ותוקם ועדת חקירה ממלכתית למחדלי ענף המזון. זה קורה עכשיו, כי אחת היצרניות העזה להעלות מחירים, ואחריה האחרות.
תחילה לעובדות. לפי נתוני איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, מדד תפוקת התעשייה במזון עלה מתחילת השנה ב־2.4% בלבד. אם מביאים בחשבון את המחיר הקמעונאי, מדובר בעלייה של 3.9%. בהתחשב בעליית המדד ב־2024 (כ־3.5%), זאת עלייה ריאלית אפסית.
הנהלת אסם נסטלה קפצה השבוע ראש לבריכה בלי מים והודיעה שבעקבות ההתייקרויות במחירי חומרי הגלם והאריזה, עלויות ייצור ועלויות לוגיסטיקה, היא נאלצת לעדכן חלק מהמוצרים כמו קפה, שוקולד ומאפה, קטשופ ורטבים ב־2.2% בממוצע. מאותן סיבות העלו מחירים גם שטראוס יוניליוור, ואולי בדרך גם דיפלומט.
אלא שממש עם אישור התקציב השבוע פצחה הממשלה בפסטיבל העלאות מחירים במוצרים הנמצאים באחריותה הישירה. החשמל והמים יתייקרו ביותר מ־3%, וגם הארנונה, המע"מ, התחבורה, הביטוח הלאומי ומס בריאות. השפעתם של אלה על הצרכן היא דרמטית הרבה יותר ומביאה לייקור ההוצאה המשפחתית השנתית בכ־2,000 שקל בשנה. ממשלת נתניהו שבה ומוכיחה כל פעם מחדש שאין לה עניין או זמן לטפל ביוקר המחיה. זאת הסיבה לכך שאין לה האומץ או ההצדקה לבקר את מדיניות יצרני המזון.
אז מה ניתן לעשות כדי לצמצם את ההוצאה על מזון? הממשלה חייבת לפעול להגדלת שקיפות המחירים ולהגדלת נגישות הצרכנים למידע. אבל מה ששר הכלכלה שוקל לעשות זה לבטל את חובת סימון המחירים בסופרמרקטים. סימון המחירים נועד לאפשר לצרכנים להשוות מחירים בזמן אמת ולא רק בקופה. מהלך כזה שקול בדיוק לחולה עם חום גבוה, המנסה למדוד חום במכשיר שלא מראה מה הטמפרטורה.
3. מי יצחק אחרון
השבוע פורסמו לא פחות משלוש הצעות לרכישת השליטה בתשלובת כרטיסי האשראי ישראכרט: מצד חברת הביטוח מנורה מבטחים, מצד חברת דלק שבשליטת יצחק תשובה, שהוגשה ממש ברגע האחרון, ומצד בנק ירושלים. קדמו לכך הצעות שנשקלו מצד חברת אל־על, שהסיכוי להיתכנותן היה אפסי ולכן ירדו מהפרק.
אתייחס לשתיים הראשונות בלבד, כי בבנק ירושלים מדברים על עסקה להחלפת מניות. כבעל מניות בישראכרט לא הייתי מעוניין לקבל את מניות בנק ירושלים. בשביל זה לא צריך להמתין לעסקת ישראכרט, אלא לקנות את מניות הבנק במישרין בבורסה. אגב, בכל העסקאות מדובר על כך שעוד לפני המכירה ישראכרט תחלק לבעלי מניותיה דיווידנד במזומן של 700 מיליון עד מיליארד שקל. אז לאיזו הצעה כדאי לבעלי המניות בישראכרט להיענות?
ראשית, בעניין העסקה, המחיר העודף שהוגש על ידי דלק חשוב אבל זה שיקול לטווח הקצר. מה שבאמת אמור לקבוע בסופו של דבר הוא פוטנציאל עליית הערך של ישראכרט על ידי בעל הבית החדש. לגופים מוסדיים המחזיקים בישראכרט, ובתוכם חברות הביטוח, מומלץ להסתכל על פוטנציאל ההשבחה ושיקולים ארוכי טווח, ולא על עוד כמה עשרות מיליוני שקלים לכאן או לכאן, ולא שאני מזלזל בסכום שעוד יעלה.
הסיכוי להשבחת ישראכרט על ידי מנורה מבטחים גבוה פי כמה מהיתכנות השבחת חברת האשראי על ידי יצחק תשובה התזזיתי. מנורה הוכיחה את עצמה בעסקאות מעולות שביצעה בעבר, כמו רכישת השליטה בקרן מבטחים החדשה או בחברת הביטוח שומרה. אתם יודעים מה? אפילו יצחק תשובה עצמו האמין במנורה, כשרכש 10% ממניותיה ואף מימש אופציה לקניית 5% נוספים. בסופו של דבר הוא נאלץ למכור את מניותיו לאחר שנכנס להשקעה בהפניקס ביטוח.
וחוץ מזה, ישראכרט אמורה לשלם קנס של 62 מיליון שקל (4% מגובה ההשקעה) אם העסקה עם מנורה לא תצא אל הפועל. למען האמת זה כסף קטן, כי במסגרת המגעים עם קבוצת דלק עשויה ישראכרט לדרוש מתשובה שיפוי למימון תשלום הקנס. אבל צריך לזכור שגם למנורה יש הזכות להשוות ולהעלות מחיר פעם נוספת.
אבל אם נניח שבכל זאת הוא יקבל את ההיתר לקניית ישראכרט, האם יצליח להציף ערך עבור בעלי המניות? אחרי הכל, תשובה אינו האחים אמיר, שקנו את שופרסל בזכות ניסיונם בשוק הקמעונאי והצליחו להדהים את המערכת הפיננסית בצעדים העסקיים, שהביאו כמעט להכפלת ערך מניותיה. מבחינתו מדובר בעוד עסקה, כשהוא־הוא עצמו לא מבין בכרטיסי מועדון, עמלות סליקה או באשראי ללקוחות פרטיים.
התשובה (תרתי משמע) פשוטה. תשובה מעולם לא זנח את התיאבון לעסקים חדשים, אף שבעבר הצהיר שבכוונתו להתמקד באנרגיה. הוא פשוט מכור לעסקאות, והפיתוי הוא הרבה יותר חזק ממנו, ואין באמת מי שיבלום אותו. עם יתרות המזומנים הנוכחיות בקבוצת דלק, הוא לא יהסס לחזור לענף המלונאות, להצטרף כשותף לרשת בתי קפה, או להפוך לאמרגן ברשת למכירת מופעי בידור. כסף לא חסר, וההשקעות מבחינתו הפכו להובי או למשחק מונופול.
מה שחשוב באמת הוא שעיקר ההשקעות לא ייעשו על חשבון בעלי המניות בקבוצת דלק או במימון העסקה בהנפקת איגרות החוב. בסרט הזה כבר היינו והיה לו סוף לא טוב. אבל בכספו האישי הוא חופשי לעשות מה שהוא רוצה.
4. תחיית האופוזיציה
"ניתן להסתדר כיום רק עם 16 משרדי שרים. ב־2013 העברתי בחקיקה אישור ל־18 משרדי ממשלה בלבד. בשביל מה צריך 34 משרדים, כשיותר מ־15 מתוכם מיותרים לגמרי ואפשר לסגור אותם בלי שאף אחד ירגיש? אלה משרדים שגוזלים מאות מיליונים ומיליארדים של שקלים מיותרים.
"אתה יודע מה הבעיה? הבעיה הגדולה היא שאת הממשלה לא מעניינים שלושה סוגי אזרחים: אנשים עובדים, אנשי מעמד הביניים ואנשי מילואים. בזמן שמעבירים מיליארדי שקלים האחד לשני, ניסיתי לאשר חקיקה שתיטיב עם אנשי מילואים, אבל בקואליציה התנגדו. בזמנו שאלתי 'איפה הכסף', ועכשיו אני שואל לאיפה צריך ללכת הכסף. התשובה היא למעמד הביניים".
"הרעיון בתחילת הדרך היה להתחיל בקריטריונים חמורים ולהרחיב אותם לאחר מכן. זה לא נעשה כי ב־2014 עזבתי את האוצר, ואת מקומי תפסו אנשי ליכוד שרצו מינויים פוליטיים. ניהול הוא דבר יומיומי, ולכן אסור לבטל את הנבחרת, אלא לבחון מחדש את הקריטריונים הרלוונטיים".
"בפעם הקודמת של ניסיון המהפכה, התוצאה הייתה 1,800 הרוגים, 12 אלף פצועים ו־100 חטופים. חמאס ראה בקרע שנוצר בעקבות המהפכה הזדמנות לתקוף מיידית. עוד לא התאוששנו וכבר מחזירים את המהפכה, וזה ייגמר רע מאוד מבחינה ביטחונית וכלכלית. זה הטירוף של יריב לוין בגיבוי ביבי עם הבעיות המשפטיות. אם המצב הנוכחי לא ישתנה, זה בהחלט יוביל לאובדן הדמוקרטיה, וישראל לא תהיה כפי שהיא היום".
"אבל אין מה לדאוג: לא ישכחו לו את אסון 7 באוקטובר, האסון הגדול לעם היהודי מאז השואה. זה קרה רק אצלו ולא יעזור לו כלום. מבחינת צבאית היו הישגים יוצאים מהכלל, אבל ניצחון אמיתי יהיה רק כשנחזיר את כל החטופים, ולאחר מכן, כשנקים קואליציה עם הסעודים שתנהל את עזה, תייצר הסדרים עם סוריה ויפתרו את בעיית הטרור האיראני. הצבא מאפשר לדרג המדיני לשנות את פני המזרח התיכון, אבל חבל מאוד שהממשלה הזאת לא מסוגלת לכלום".
"גם המשפט של ביבי הוא אסון מבחינתו. הוא סותר את עצמו בלי סוף, ועוד לא התקרבנו לחקירה הנגדית. ממשלת נתניהו היא חולה, ודברים חולים מתפרקים לבד. הממשלה הזאת תוקפת את עצמה ולא רק את מדינת ישראל".
התרעות פיקוד העורף