תקציב הביטחון הממוצע בכל שנה עד 2034 יעמוד על 96.6 מיליארד שקלים. התוספת שמציעה הוועדה לשנת 2025, 9 מיליארד שקלים, תעמיד למעשה את תקציב הביטחון לשנת 2025 לבדה על 123 מיליארד שקלים.
בתדרוך לכתבים שערכו חברי הוועדה, התעקש יושב הראש יעקב נגל כי ההמלצות הללו "רחוקות כלפי מטה מהמינימום שביקשה מערכת הביטחון. באוצר יגידו שהן קרובות מדי, ובמערכת הביטחון יגיד שהן רחוקות מדי - אם גם הביטחון והאוצר יגידו שהיו צריכים לעשות אחרת – סימן שהגענו לאיזון נכון".
על גיוס החרדים: "עקרון מכונן בחברה הישראלית"
במסקנותיה פירטה הוועדה התייחסות לסוגיית גיוס החרדים. הוועדה "סבורה כי שירות חובה שווה לכלל האזרחים הוא עקרון מכונן בחברה הישראלית. כלל אזרחי המדינה הם שווי זכויות וחובות ונדרשים לשאת בנטל השירות. הוועדה ממליצה לבצע את השינוי הנדרש בהדרגה ובהתאם ליכולות הגיוס של צה"ל וצרכיו".
בדו"ח הוועדה אין שינויים משמעותיים שמוצעים לצבא. למעשה, הוועדה סבורה כי "אסון 7 באוקטובר לא אירע כתוצאה מחוסר תקציב וגם לא בגלל גודל הצבא, אבל הציף צרכים ופערים שלא ניתן להתעלם מהם".
באשר לשירות חובה, הוועדה ממליצה להאיץ את מימוש הארכת משך שירות החובה בצה"ל ל-36 חודשים, להקים מסגרות מבוססות "קבע קצר" לצורך הפחתת העומס על מערך המילואים ולשלב יותר נשים במגוון התפקידים הקיימים בצבא.
בהתייחסות לשירות הקבע, הוצע להוסיף מכסות רב סרן בכיר, על מנת שלא יאבד כוח אדם איכותי שלא מכוון לקידום לדרגת סא"ל. באשר לשכר משרתי הקבע, מומלץ לבטל את הצמדת צה"ל לגופים אחרים – על מנת שהפחתות בשכרם של אנשי המגזר הציבורי לא יכולו על המשרתים. בנוסף, הוועדה ממליצה על תוספת של 250 תקנים נוספים של עובדי משרד הביטחון.
לאן עוד ילכו סכומי העתק שיתווספו לתקציב הביטחון? לפי הדו"ח, מוצעים שינויים ארגוניים כדוגמת התאמת מבנה צה"ל לפעולה במעגל שני ושלישי, התאמה למערכה בסייבר ואף בחלל, הסדרת המבנה הארגוני למיצוי הרציפות התפקודית והתשתיות בתת קרקע, פיתוח המלחמה בכטב"מים וגם - הקמת גוף ניהול סיכונים מקצועי ועצמאי תחת הרמטכ"ל, נפרד מאמ"ן – שאינו קשור למודיעין ומבצעים, ושסמכויותיו לא ברורות.
עוד הוצע לבצע "שינוי פרדיגמה משמעותי בתפיסת הבט"ש והגנת הגבולות, ולהפעיל התארגנות אחרת להפעלת כוח לצד בניין כוח". בין השאר דיבר יו"ר הוועדה על הקמת מכשול מזרחי והקמת אוגדה מזרחית, וכן על חיזוק מערך ההגנה בלבנון ובסוריה.
יו"ר הוועדה: "השפעת הדרג המדיני על המדיניות לא מספקת"
ביקורת משונה שהעביר יו"ר הוועדה יעקב נגל, הופנתה כלפי תוכנית העבודה של מערכת הביטחון. לדברי נגל, "השפעת הדרג המדיני על תוכנית העבודה אינה מספקת, וכשהיא קורית היא ממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד ובשלבים מאוחרים, בהם ההשפעה כבר שולית". ההערה המוזרה הזו מעלה שאלה לפשר עבודת הוועדה, שטוענת כי לדרג המדיני אין השפעה מספקת על המדיניות.
כדי לפתור את ה"בעיה" הזו, מציע נגל לחזק את המל"ל באגף חדש לבקרה על תכנון וביצוע של תוכנית העבודה, וכן להקים ועדת מעקב למימוש ההמלצות. לדבריו, רוב חברי הוועדה היו כי יש להגביר את השקיפות למשרד האוצר ולשאיר את השליטה ביותר משרד הביטחון.
בסקירת משנתה הביטחונית של הוועדה, נטען כי "בחירתו של הנשיא טראמפ בארה"ב יוצרת בפעם הראשונה פוטנציאל לשינוי מהותי ואפשרות להסרה או להקטנה משמעותית של איום הגרעין האיראני". לדברי נגל, "מה שמפריד בין איראן לבין גרעין היא פיתוח מערכת הנשק, וצריך לפגוע בפיתוח הזה ולפעול להחלשת המשטר".
עוד אמר נתניהו: "העבודה שעשיתם מכינה אותנו לקראת הבאות; מעגל קרוב, מעגל רחוק, וכל מה שבאמצע. גם בסוגי החימוש ושאלת עצמאות החימוש של ישראל. ההתארגנות הפנימית שלנו; שאלת התת-קרקע; שאלות רבות אחרות שמופרטות כאן בדו"ח. אנחנו נלמד אותו, ואנחנו גם נביא אותו להחלטות. אני רוצה להודות לך שוב, יעקב נגל, ולכם - למזכיר הוועדה, לכל מי שנתן בזה חלק. תודה מקרב לב על העבודה המאומצת. עמדתם בזמנים".
התרעות פיקוד העורף