"הממשלה עוצמת את העיניים לנוכח המציאות – לא סביר לחשוב שעסקים יוכלו לחזור לפעילות ללא עזרה, הם יקרסו", מתריע עו"ד רועי כהן, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), שצפוי להיות בין הדוברים המרכזיים בוועידה הכלכלית של "מעריב" ו־וואלה 2025, בחסות בנק לאומי, שתתקיים ביום שלישי הקרוב במלון קרלטון בתל אביב.
עו"ד כהן, שמוביל את המאבק למען העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים, צפוי להשתתף בפאנל מיוחד העוסק בשיקום חבלי הארץ בצפון ודרום, שנפגעו במהלך מלחמת חרבות ברזל. בריאיון מיוחד לקראת הכנס הוא מדבר על האתגרים הקשים הניצבים בפני בעלי העסקים, במיוחד באזור הצפון, בעקבות המצב הביטחוני והכלכלי.
“אחרי שנה וחמישה חודשים של מלחמה מצפים מבעלי עסקים, מכל הענפים בעצם, לקחת הלוואות ולקחת מימון חיצוני כדי להחזיר בחזרה את העסקים שלהם, כשיש אי־ודאות גדולה לגבי ההכנסות שלהם", מסביר עו"ד כהן.
“אני נפגשתי עם שר האוצר, עם מנכ"ל משרד האוצר, עם אגף התקציבים והייתי בוועדת הכספים", הוא מספר, “ואמרתי שיש מודל מוכח בכל מדינה מפותחת, שאחרי משבר מייצרים סוג של הלוואה שהופכת למענק במידה שהעסק ממשיך לפעול בטווח זמן שקובעים אותו מראש, והוא חלק מהצמיחה החדשה באזור". כהן מסביר שהמצב הנוכחי משאיר עשרות אלפי עסקים בפני סכנת סגירה. “למעלה מ־30 אלף עסקים באזור הצפון נסגרו בתקופה הזו, ויש עוד סדר גודל של 70 אלף עסקים שדיווחו על ירידה של יותר מ־50% מהפעילות במחזור שלהם, והם באי־ודאות כלכלית".
“המדינה יודעת לתת פיצוי, אבל לא לעסקים"
בלהב הציגו נתונים שנאספו על ידי מכון מאקרו, ולפיו בשנת 2024 נסגרו כ־65 אלף עסקים. בשנים לפני כן מספר העסקים שנסגרו עמד על בערך כ־40 אלף. נוסף על כך, חלה ירידה במספר העסקים שנפתחו בשנה האחרונה, ומספרם נאמד כ־35 אלף, לעומת כמעט 50 אלף עסקים בשנה רגילה. כלומר בסך הכל הייתה ירידה של כ־30 אלף בכמות העסקים בישראל, בפעם הראשונה מאז משבר הקורונה.
על פי אותם נתונים, בחודשיים האחרונים – נובמבר־דצמבר 2024, נרשמה עלייה בהערכת מצב העסקים במחוזות הצפון, המרכז והדרום. למרות זאת, במחוז הצפון - היחיד שהפעילות בחלקים רבו ממנו בקיפאון מוחלט מאז אוקטובר 2023 – נמצא ברמה הנמוכה ביותר, ועדיין מתחת למגמה שנרשמה טרום המלחמה, למרות סיום הלחימה בצפון. כך למשל, בענף האוכל, למעלה מ־50% מהמסעדות בצפון נסגרו באופן זמני במהלך המבצע, בעוד 23% מהמסעדות נסגרו לצמיתות.
עם זאת, עו"ד כהן מדגיש כי המצב הכלכלי הקשה משפיע על כל סוגי העסקים: “אני לא רואה מסעדה שיכולה אחרי שנה וחמישה חודשים לחזור לפעילות בלי חידוש מלא של הציוד שלה, יכולת השיווק שלה או תשתיות העסק. אותו דבר אולם אירועים, סטודיו, קליניקה או חנות קמעונאית – כולם מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה".
לדבריו, “היה צריך לבנות תוכנית שתאפשר סוג של הלוואה שתהפוך בהמשך למענק, אם העסק יחזיר עובדים ויוכיח שהוא פועל לפחות שלוש שנים". כהן מתאר את החוסר בתכנון ממשלתי: “לא הייתה שום חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח. העסקים חזרו לשטח, אבל אין להם אפשרות להחזיר עובדים, אין להם נזילות, ואין להם רשת ביטחון כלכלית שתאפשר להם יציבות".
הוא מוסיף: “המדינה יודעת לתת כרגע פיצוי לכל מפונה של 60 אלף שקלים, אבל לא בנתה שום מסלול ברור לשיקום העסקים. היא משאירה אותם להתמודד לבד מול מציאות בלתי אפשרית. איך אפשר לצפות מאנשים לחזור ולהקים מחדש עסק, כשהם לא יודעים אם יהיו להם לקוחות מחר?"
הוא מסביר: “שוחחתי עם בעלי עסקים רבים בצפון, והתחושה היא של הפקרה מוחלטת. אנשים שנאבקו כל החיים להקים עסק עצמאי מוצאים את עצמם לפתע בלי כל תמיכה. המודל הכלכלי של המדינה מתמקד בתמיכה באזרחים פרטיים, אבל מתעלם מהעובדה שעסקים הם המנוע המרכזי של הכלכלה. בלי עסקים אין מקומות עבודה, אין מסחר, אין כלכלה יציבה".
כהן מתייחס גם למשבר התקציבי במדינה, שמקשה עוד יותר על ההתאוששות הכלכלית: “אנחנו כבר בעיצומו של חודש מרץ ועדיין אין תקציב למדינה, וזה יוצר חוסר ודאות כלכלית מוחלטת. כל הפרויקטים במשרדי ממשלה תקועים, שום דבר לא מתקדם. זה גם משפיע על הבנקים, שמחכים להחלטות מקרו־כלכליות לפני שיאשרו מסלולי אשראי לעסקים". הוא מדגיש כי “אי אפשר למשוך את המצב הזה יותר. חייבת להיות אחריות מצד הממשלה לאשר תקציב מסודר כדי לאפשר למשק להתאושש".
“אנחנו לבד במערכה"
למרות מאמצי להב, כהן מסביר כי המדינה מותירה את העסקים להתמודד לבד: “אין שום חשיבה כרגע כיצד לסייע. לא הופקו לקחים מהמשברים הקודמים. המדינה צריכה להכניס יד לכיס, כי כל שקל שהיא תשקיע יוחזר אליה בהכנסות המדינה פי שלושה בטווח קצר מאוד".
הוא מדגיש כי בינתיים להב מנסה לסייע בכל דרך אפשרית. “אנחנו מסייעים לבעלי עסקים להבין את המציאות, לא לקחת עוד הלוואות בלי לדעת שהן נחוצות באמת, ולתכנן נכון את האשראי שלהם. אבל בסופו של דבר, המדינה חייבת להיות זו שמובילה תוכנית כלכלית מסודרת".
להב היא הארגון היציג של העצמאים ושל העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, שהם 98% מהעסקים בישראל, והם מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי. מגזר העובדים העצמאיים והעסקים הקטנים והבינוניים מונה למעלה מ־650 אלף מפרנסים ויזמים עצמאיים, ומעסיק עוד כמיליון וחצי עובדים שכירים.
להב פועלת מול רשויות המדינה לקידום זכויות העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים וליצירת סביבה כלכלית התומכת בצמיחתם ובשגשוג המשק כולו. היא מורכבת מ־70 ארגוני עצמאיים וארגוני עסקים, המונים יחדיו כ־250 אלף חברים.
כהן מזכיר כי להב נאבקת במשך עשרות שנים עבור זכויות העצמאים: “בתחילת המלחמה הממשלה הביאה תקנות שהיו אמורות להסתכם ב־4 מיליארד שקלים, ועקב הפעילות שלנו בלהב הבאנו את סך הפיצוי לסכום של 17.5 מיליארד שקלים, כי שיקפנו את הצורך האמיתי מהשטח.
נלחמנו כדי שגם עסקים מעבר לקו העימות יקבלו פיצוי כדי שיוכלו לשמור על שרידות. היינו שם במשבר הקורונה לייצר מסלולי פיצוי, ונאלצנו כעת מאז 7 באוקטובר שוב להילחם, להגיע לוועדות הכנסת ולהשקיע עשרות שעות של דיונים כדי לגרום למדינה לקחת אחריות".
הוא מדגיש כי גם כעת המדינה לא הפיקה את הלקחים: “למרות כל המאבקים שלנו אנחנו שוב נתקלים באותה בעיה – עסקים שהופקרו. לא לומדים מניסיון העבר. איך יכול להיות שבכל פעם שיש משבר, אנחנו צריכים להילחם מחדש על אותן זכויות בסיסיות של העצמאים והעסקים הקטנים?".
כהן מסכם את דבריו בפנייה ישירה למקבלי ההחלטות: “הגיע הזמן לשנות דיסקט ולראות איך משקמים את העסקים בצפון. הממשלה חייבת לקבוע בחוק נוהל סיוע בלחיצת כפתור בזמן משבר, לייצר פתרונות ארוכי טווח ולסייע לעסקים לחזור לפעילות. העסקים הקטנים הם הלב הפועם של הכלכלה הישראלית, ואם לא נתמוך בהם – אנחנו נפגע לא רק בהם, אלא גם בחוסן הכלכלי של המדינה כולה".
התרעות פיקוד העורף