בוועידה הכלכלית 2025 של מעריב ו-וואלה, במלון קרלטון בת"א, נערך פאנל מיוחד תחת הכותרת המלחמה על הכסף: האתגרים של המשק הישראלי.
יוסי נביא, מנכ"ל קרלטון, דיבר על האתגרים שהעמידה המלחמה. "כמעט 90 אחוז מהאורחים שלנו זה תיירות חוץ, שמגיעים בעיקר מארה"ב", הוא הסביר, "אנחנו מנוסים, לרוע מזלנו כל כמה שנים יש פה משבר במדינה, מלחמה או קורונה, אנו כבר יודעים לתפעל את המלון במצבי חירום. בתקופת הקורונה היינו המלון היחיד שהמשיך לפעול, וקיבלנו גם תיירים ממלונות אחרים. בזמן המלחמה אנחנו בחברנו לארח גם אזרחים מהצפון, זאת בנוסף להמון משלחות שהגיעו אלינו, גם מארה"ב, שבאו להזדהות ולראות את הזוועות.
חשוב לציין שאנחנו מקבלים מענקים מהמדינה על האירוח, אבל מה שלוקה בחסר זה השיווק. אנחנו חייבים כמדינה להשקיע בשיווק לתיירות נכנסת, זה כסף זר שתורם לכל הכלכלה".
נוריס, מ-Team 8, דיברה בפאנל על עולם ההשקעות. ,מהן ההשפעות בתקופה האחרונה, אם זה מלחמה, מצב כלכלי לא פשוט, אם כי יציב. השנה וחצי האחרונות היו קשות לכולם במדינה" היא אמרה,
"מה שראינו פה שהיה מאוד מעניין הוא שכולם התגייסו - זה הוציא מאנשים בכל החברה הישראלית רמות של סולידריות ואמפתיה והתגייסות, שאיפשרה לנו לראות הרבה הצלחות. בחודשים הראשונים במלחמה ראינו שלמרות הגיוסים המאסיביים למילואים, גם של מנכ״לי חברות צעירות, ולמרות זאת החברות הצעירות הגיעו לביצועים חיוביים משמעותיים - דבר שהוביל לצמיחה בהייטק, מה שהוביל לאמון הולך וגובר של משקיעים בינלאומיים".
היא הוסיפה: "ראינו כניסה של משקיעים זרים ומעורבות מאסיבית בהשקעות, ההון האנושי בהייטק הוכיח את עצמו מאוד וראינו תנופה של עשייה היו כמה מקרים של יזמים שחתמו על הסכמי השקעה על מדים בשדה הקרב וגם לנו, בפורטפוליו שלנו, יש כמה מקרים של חברות כאלו. כמו בקורונה, רק שאצלנו היזמים היו חצי שבוע בתל אביב וחצי שבוע מעבר לקווים".
ארנון ליבנה, מנהלת שיווק ופיתוח עסקי בלאומי טק, הדגישה את הליווי שהבנק נותן לחברות ההיי טק: "אנו עובדים מול כלל התעשייה, חברות בכל שלב צמיחה וקרנות, וראינו שלמרות השנה הקשה שהייתה, גיוסי ההון בהייטק הישראלי רשמו עלייה של 40 אחוז לעומת השנה הקודמת, כולל נוכחות של משקיעים זרים שמזהים פה הזדמנות".
"החדשנות הכי גדולה נוצרת דווקא בתוך הקופסא, כשיש אילוצים ואנו עם הגב אל הקיר, וחייבים להמציא את עצמנו מחדש, אל מול תעשיית הטק מעבר לים ואנשים שנמצאים בנוחות שלהם. עם כל זה שלא ייחלנו למצב הזה, דווקא המקומות הקשים האלה מוציאים מאנשים את הדברים הכי חזקים ויצירתיים עם המון סולידריות בין חברות שעזרו אחת לשנייה".
בלשינקוב, יו"ר מכון הייצוא, אמר בפאנל: "היתרון של מכון הייצוא, שזו הזורע הארוכה של ממשלת ישראל לסיוע ליצואנים, זה שמדובר בחברה נהדרים, סיירטת מטכ"ל כלכלית, שמתאימים את עצמם לתקופה הנוכחית מכון הייצוא בהנחייתי והנחיית המנכ"לית, נתנו הנחייה לאורכך כל השנה כי אין לבטל שום אירוע, כל משלחת התקיימה, כל תערוכה התקיימה, כל ביתן ישראלי בערוכה כזו או אחרת התקיים. סייענו לאותן חברות שהתקשו להגיע ועזרנו למי שהיה צריך עזרה ביציאה מהארץ. הקמנו חמ"ל מיוחד שמסייע לכל היצואנים בצפון ובדרום, אנו פועלים גם מתחת לפני השטח ומשתדלים לסייע לכל מי שנפגע.
עו"ד הס, מהתנועה לאיכות השלטון, הוסיף: "המלחמה וההוצאות בעקבותיה נכפו עליה, השאלה היא איך היא מנהלת את המצב הנוכחי. מתחילת המלחמה ההוצאות הישירות על המלחמה עלו במעל 100 מיליארד שקל, וזה צפוי עוד לעלות. במקביל, יש פגיעה בהכנסות של המדינה, אובדן פוטנציאלי כתוצאה משחרור מאוחר יותר של חיילים בסדיר וגיוס מסיבי של אנשי מילואים. בטווח עולה השאלה מי משלם על זה, וכמה. חלקו של המגזר העובד הולך וקטן באוכלוסייה, בעוד הנטל עליו הולך וגדל, והמצב הזה הוא לא בר קיימא. למעלה מ-300 אלף אנשי מילואים גוייסו מאז תחילת המלחמה, רובם עשו מעל 100 ימי מילואים ולדבר הזה יש מחיר כבד".
התרעות פיקוד העורף