זה היה רק עניין של זמן עד שזה יקרה, ואצלנו זה קרה אפילו הרבה לפני העולם: חברת הפינטק הישראלית Bridgewise פיתחה פלטפורמה שמספקת ייעוץ השקעות על ידי בינה מלאכותית, והפכה את ישראל למדינה הראשונה שמקבלת רשות רגולטורית מהרשות לניירות ערך להשתמש בפלטפורמה זו - והיא כבר מוטמעת באתרי הבנקים המובילים ובחברות ההשקעות.
בחודשים האחרונים מנגישה הפלטפורמה הטכנולוגית הזו תובנות וניתוחים על מניות גלובליות בכל השפות. צ׳אט AI אינטראקטיבי הושק אף הוא, ואמור לשנות את הדרך שבה משקיעים מנווטים בשוק ההון ולאפשר להם לקבל תשובות מיידיות לשאלותיהם בנוגע להשקעות.
את השיחה עם דור אליגולא, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של Bridgewise, אני פותחת בשאלה מתבקשת: איך קרה שדווקא ישראל הבירוקרטית והרגולטורית היא הראשונה להכניס מערכת שכזו אל שוק ההון? “אתחיל ואומר שלפעמים התפיסה על עצמנו היא שגויה, גם כאזרחים וגם כמדינה", פותח אליגולא. “התעשייה הפיננסית היא באמת מאוד שמרנית, אבל התחרות העולה באפיקי שוק ההון הבנקאיים יוצרת גם רעב גדול לחדשנות. בישראל הפינטק הוא התחום המוביל אחרי הסייבר, ואנחנו תעשייה קצת יותר ייחודית ביחס למדינות המפותחות. זאת אומרת שאם בנק אחד גדול יעשה מהלך כזה, האחרים לא יכולים להישאר מאחור".
“עולם העסקים הוא שילוב של אינטרסים. אם לצד שמולך יש את אותו כיוון ואת אותה המטרה, סביר להניח שבסוף תגיעו להסכמה של מה אתם יכולים לעשות יחדיו ואיך תשלבו את הרצונות והאתגרים לתוך שיתוף פעולה".
הפלטפורמה שמפעילה החברה מוטמעת באתרים ואפליקציות של גופים פיננסיים שונים. אליגולא מסביר שהמטרה היא “להיות איפה שמתבצעות ההכרעות בנוגע להשקעה שלך: איפה שאת קונה, מוכרת או מקבלת החלטות. שם אנחנו נמצאים. אנחנו לא רוצים לייצר חוויה שהיא נפרדת, אלא חוויה אחידה. לכן הלקוחות שלנו הם בעצם כל הבנקים, בתי ההשקעות וכיוצא בזה".
אליגולא משתמש במילים “תיקון עולם" כשהוא מדבר על יכולת הנגשת המידע והניתוח של הנתונים. “אני בעצם בא, ובניגוד לכל המומחים מטעם עצמם ברשתות, עושה הכל בצורה מבוקרת וממוסדת. אני בעצם רוצה להיות הכנף של המשקיעים".
“אנחנו חברה ישראלית שפועלת בהרבה מדינות ברחבי העולם, אבל התחלנו פה, המטה והעובדים שלנו ישראלים, ואמרנו שישראל קודמת לכל. היה חשוב לנו להשאיר את ישראל כ'האב' שממנו נצא החוצה או נשכפל את ההצלחה שלנו בצורה חזרתית", אומר אליגולא, “וכבר בתחילת הדרך נוצר קשר טוב מאוד עם הרשות לניירות ערך בישראל".
בשלב הזה אליגולא מציג בפניי שתי שאלות. הראשונה: איך אני חושבת שהמשקיע הישראלי הממוצע בוחר את המניות שלו, והאם לדעתי לדוחות הכספיים של החברה יש השפעה על הביצועים שלה. אני עונה שסביר להניח שהמשקיע מתייעץ עם מי שאפשר, ושללמידת הדוחות הכספיים יש הרבה השפעה. השאלה השנייה היא כמה משקיעים לדעתי באמת מנתחים את הדוחות הכספיים של החברה שהם משקיעים בה. כמו שסברתי, וכנראה גם אתם, התשובה הנכונה היא מעט.
“זה בדיוק הפער שאנחנו מכסים", הוא מסביר. “הפלטפורמה מנתחת את כל המניות בעולם ואת כל הקרנות: כולל השוק בישראל, גרמניה, סין, ארה"ב, יפן ועוד. אנחנו עושים זאת בכל שפה נגישה ובעברית, ובמקום שתקבלי קובץ PDF של בנק עם אותיות קטנות, שלא יאמרו לך דבר וחצי דבר, המידע מותאם למשקיע בצורה מודולרית. יש דברים יותר מעמיקים ופחות מעמיקים, כל אחד לפי טעמו, לפי שפתו ולפי מה שהוא רוצה באותו הרגע".
ומה אומרים הבנקים? עמי איזקוב, מנהל החדשנות והפינטק בבנק הבינלאומי, מספר ש־Bridgewise זכתה במקום הראשון בתחרות פיבי־פינטק דיי בבנק, ובעקבות הזכייה נוצר שיתוף הפעולה. “היינו הבנק הראשון בישראל שהטמיע את שירות ניתוח ניירות ערך של Bridgewise שמאפשר ללקוחות לקבל תמונת מצב ודירוג של חברות ציבוריות על בסיס מידע אמין, ולקבל החלטות מושכלות שתורמות לניהול מיטבי של השקעותיהם. אנו רואים בכך צעד חשוב בהעצמת הלקוחות, שכן המידע זמין להם בצורה נוחה וברורה, ויכול לסייע להם להשיג תוצאות טובות יותר", אומר איזקוב.
לא נפרדנו לפני שביקשנו ממערכת ה־AI של Bridgewise להצביע על מגמות בולטות שצפויות לשוק ההון בשנת 2025, ונראה כי הן מספקות כיווני פעולה משמעותיים להמשך הדרך. הנה חלק מהתובנות שעלו, שבוודאי שווה לעקוב אחריהן בהמשך (אין הכתוב מהווה המלצה מטעמנו בנוגע להשקעות כספיות).
בהשקפה רחבה על הסקטורים והשווקים, המסקנות של ה־AI מצביעות על תחזית חיובית יחסית לגבי מצב השוק הכולל. הסקטורים של הטכנולוגיה והפיננסים מצויים בעמדת זינוק מבטיחה מבחינה היסטורית, בעוד שאר הסקטורים לא מראים בולטוּת יוצאת דופן. עם זאת, סקטור האנרגיה נמצא בעמדה רגישה ומאוד חשוף לשינויים ותנודות בשנה הקרובה. כשמנסים לבחון את השוק לא רק במונחים של טריטוריה וגודל השוק, אלא בגישה שאינה סטנדרטית, ה־AI מזהה את מניות המגה־קאפ כהזדמנות בטווח הקצר והבינוני, במיוחד בהשוואה למניות הקטנות, שמציגות סיכון גבוה יותר. בנוסף, הוא מעדיף את מדד הנאסד"ק על פני ה־S&P 500, וכולל את מדד תל אביב עם דגש על הבנקים הישראלים, שמציגים תמחור גבוה יחסית לשוויים.
התרעות פיקוד העורף