ישראל נבנתה על ידי יוצאי אירופה, ולמנהיגיה תחושת נחיתות כלפי אירופה גם אחרי השואה, אף שישראל כבר עולה עליה ביכולותיה המשקיות, המדעיות והביטחוניות. בעוד שארה"ב תומכת בישראל מדינית, צבאית, כלכלית ובכל הזירות, כולל במאמצי שחרור החטופים, ישראל ממשיכה בתסביך האירופי שלה. מדינות אירופה מתנכלות לישראל בכל הזדמנות (למעט גרמניה בשל רגשות האשם ההיסטוריים). ומה עושה ישראל? פותחת את שווקיה לרווחה מול היבשת שהשפילה אותה ומכריזה על רפורמת ייבוא. הלו, התבלבלתם? מה שטוב לאירופה טוב לישראל? למה לא "מה שטוב לאמריקה טוב לישראל"?
לאחרונה, הנשיא טראמפ הודיע לראש הממשלה נתניהו שארה"ב מאסה בהתחכמויות הלא מכסיות האלה, וכעת נתניהו וממשלתו יצטרכו לשנות מן היסוד את נושא התקנים ושאר ההתחכמויות של המדינה, שעדיין נוקטת במדיניות מפא"יניקית של שנות ה-50 וה-60. מדיניות זו הייתה מוצדקת עבור תעשייה שהייתה אז בחיתוליה, אך אינה נחוצה עוד כיום. הלחץ האמריקאי המוצדק ישפר את רמת החיים בישראל, שאינה חסרה מטבע חוץ למימון מדיניות חדשה.