התגובה של בנק ישראל, ששללה על הסף את הרעיון, הביאה את סער להוסיף למכתבו העדכני לראש הממשלה בקשה חריגה, ויצירת מסלול "עוקף בנק ישראל". במכתבו ציין כי "ככל שבנק ישראל יתמיד בסירובו לשתף פעולה עם המהלך, אציע לבחון את קידומו באמצעות החלטת ממשלה וחקיקה במידת הצורך".
אולם, גורמים כלכליים ששוחחו עם "מעריב" טענו כי גם החלטת ממשלה איננה מספקת עבור אישור החלטה לביטול גורף של השטר, משום שההחלטה הסופית היא של הנגיד. "הדרך היחידה היא אכן חקיקה", הוסיפו הגורמים, "ואם הם רוצים לחוקק את חוק בנק ישראל מחדש, זה מדרון חלקלק".
יצוין כי אחת הסכנות באזהרה של סער להעביר את ההצעה בעזרת מסלול עוקף, היא פגיעה בעצמאות בנק ישראל – שמהווה חלק חשוב מהאמינות הכלכלית של ישראל. פגיעה בעצמאותו, עלולה להוביל לפגיעה באמונם של המשקיעים, ואף באמונן של חברות דירוג האשראי. "שום התערבות בבנק ישראל היא לא חיובית באספקטים האלה", טוענים הגורמים.
לדברי הגורמים הכלכליים, "ההשלכות של ההתבטאויות של סער הן מיידיות. יש חשש ממשי מפגיעה באמינות של שטר ה-200, מכך שאנשים יחשבו פעמיים לפני שירצו ׳להיתקע׳ עם השטר. אם אכן החלטה כזו תעבור לבסוף, זה יהיה בלתי אפשרי לעשות את המהלך באופן מהיר מדי, כי יהיה צורך לוודא שלא תיפגע האוכלוסייה הישראלית שלא תספיק להחליף את השטר. במקביל, אם הצעד ייעשה באופן מדורג מדי, מה ימנע גם מחמאס להיערך בהתאם? אין לכך היתכנות".
סער כאמור כבר פנה בבקשה לבדוק את העניין, אך בנק ישראל בתגובה שלל את הרעיון על הסף: "לא הוצג לנגיד עד כה צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר. ההצעות שהועלו בנושא על ידי גורמים שונים אינן עומדות ברף מקצועי כלשהו, ההיתכנות ליישומן לא קיימת והן לא הוצגו באופן מסודר לנגיד ולא תואמו בשום דרך עם בנק ישראל".
התרעות פיקוד העורף