פרופ' גבי סרוסי (66) החליט לקפוץ ראש אל תפקיד יו"ר התעשייה האווירית, אך לא שיער עד כמה עכורים יהיו המים. לדבריו, הם “מזוהמים" בפוליטיקה קטנה, המסכנת את טובת החברה ואולי גם המדינה. מהשיחה עימו - הראשונה מאז שעלה שמו במועמדות לתפקיד - עולה כי זה רק הלהיט אותו להיענות לאתגר לטהרם, בשם “טוהר ההליך", כלשונו, ולטובת הצגת מה שלראייתו הוא "הנכון" ו"הצודק".
לקראת יום העצמאות ה־77 של ישראל תפסנו את פרופ' סרוסי בביתו לשיחה על מועמדותו, כיצד הוריו והשכונה שבה גדל כרוכים בה, מה העליב אותו וממה התאכזב במסע אל התפקיד, ומה חזונו לתעשייה האווירית.
"הם לא מגדירים אותי"
“התאכזבתי מאוד", עונה סרוסי לשאלה כיצד קיבל את החלטת הוועדה. “חוק רשות החברות הרי קובע את הדברים בצורה ברורה מאוד. יש לי ארבעה תארים בהנדסה בהצטיינות ותואר שני נוסף במנהל עסקים. אני מביא עימי 45 שנה של ניסיון מצטבר בדירקטוריונים שונים, ששני שליש ממנו בחברות ביטחוניות שאינן תעשייה אווירית, דוגמת חברות בנות באלביט".
“כיהנתי כדירקטור בחברות פרטיות וציבוריות, דוגמת חברת מדיגוס הציבורית, שהתחילה כסטארט־אפ רפואי, ובמשך כתשע שנים ליוויתי אותה כדירקטור, מהכנת התשקיף ועד הנפקתה - בניגוד, אגב, למה שכתבה הוועדה לגבי ניסיוני. אני גם יזם באופיי, והקמתי סטארט־אפים שבמסגרתם השתתפתי בתהליכי גיוס ההון. כך שיש לי היכרות טובה ברמה הטכנולוגית וברמה העסקית", כך מפרט סרוסי את ניסיונו ומוסיף, “הקדנציה הראשונה שלי כדירקטור בתע"א הסתיימה ב־2017, והחברה עצמה קראה לי חזרה חמש שנים לאחר מכן, ב־2022. בין שתי הקדנציות עברו חמש שנות צינון, כך שלפי החוק היא נחשבת קדנציה ראשונה".
“בנוסף יש עניין של אידיאולוגיה" מדגיש סרוסי ומפרט, "לא נכנסים לכהונה בחברה ממשלתית בשל התגמול, אלא בגלל הרצון לתרום מניסיונך ומהידע שצברת. אבי הגיע לישראל מטריפולי שבלוב ב־1948, לאחר שברח ממשפחתו עם חברים כדי להצטרף לקרבות במלחמת השחרור. להרגשתי, המלחמה שלי היא גם בשבילו. הוא נפטר לפני כשנה וחצי, והרגשתי שזה משהו שאני עושה למען אותה המדינה שהוא החליט להילחם עליה. הרגשתי שאם באיזושהי צורה הוא מסתכל עליי מלמעלה, זה משמח אותו. יש לי ארבעה ילדים וארבעה נכדים. איזו מדינה אני משאיר להם? זה מאוד מטריד אותי. אם כל אחד מאיתנו ‘ישתבלל', לא נצליח לחולל שינוי".
סרוסי מרחיב על כך, “נכון שלי קל מאוד להישתבלל, אבל זה נוגד את עקרונותיי הבסיסיים. ובכלל, אני עושה ומחליט על נושא לאחר שאני שואל את עצמי איך ארגיש לגביו בדקה האחרונה לפני שאפרד מהעולם הזה - על מה אצטער ועל מה לא. הרגשתי שאם לא אעשה את המעשה הזה, אצטער על זה. לאחר הגשת מועמדותי התחיל תהליך שהיה מאוד עוצמתי. אני לא נאיבי, אבל התהליך היה לי קשוח לנוכח התגובה שקיבלתי, כי הבנתי שהיא בניגוד לאג'נדה המקצועית של רשות החברות. אני ושאר חברי הדירקטוריון ממש ראינו כיצד רשות החברות משנה את עורה, מרגולטור הוגן למצב שבו ייתכן שהיא משרתת איזושהי אג'נדה פוליטית".
סרוסי מיד נותן כמה דוגמאות, "למשל בשינוי רצון הרשות לסגור על מועמד כמה שיותר מהר טרום הצגת מועמדותי - אך לאחר שהגשתי מועמדות החלה פתאום דחיית התהליך. פתאום זה לא חשוב להצביע מהר, או כאשר התבקשתי על ידי הרשות להגיש מועמדותי בטופס מקוון לוועדת המינויים לחברות הממשלתיות לפני קיום הליך בחירה של דירקטוריון החברה, ובפועל להפוך את הוועדה לשער. וזאת אף שהחוק אומר שקודם הדירקטוריון בוחר ואז המועמד מגיש את הטופס".
“היועץ המשפטי של הדירקטוריון נתן גיבוי לעמדת הדירקטוריון, שסירב להפוך את הוועדה לשער, ולכן העמדתי את מועמדותי קודם בפני הדירקטוריון ורק לאחר מכן בפני הוועדה. המועמד השני הגיש את הטופס בפני הוועדה ולא הגיש דבר לדירקטוריון. ערב ישיבת הדירקטוריון שבה התקיימה ההצבעה על בחירת היו"ר הודיע ראש רשות החברות הממשלתיות כי הוא רוצה להשתתף בה, שזה חריג מאוד, ובאותה ישיבה, אם אני זוכר נכון, היו גם חמישה־שישה נציגים של רשות החברות, שזו כמות שמעולם לא הייתה. איני יודע מה הייתה מטרתם, אך על סדר יומו של הדירקטוריון עמדו שני נושאים: בחירת יו"ר ודיון בדוחות הכספיים של החברה. הישיבה אמורה הייתה להתחיל ב־12:00 עם בחירת היו"ר ולעבור לאחר מכן לנושא הבא", מספר סרוסי.
“לחברה חובת דיווח בנושאים אלו לבורסה (היות שאיגרות החוב של החברה נסחרים בבורסה בתל אביב, צ"ג), שתוכננה לשעה 17:00, אך ראש רשות החברות ביקש לקיים את הישיבה על בחירת היו"ר רק סביב 17:00־17:30, בשל סיור שעליו לקיים בחברה אחר הצהריים. מובן שזה נראה לא טוב, ולאחר שש שעות ישיבה קשה להישאר בפוקוס. אז הנושא לא נדחה ושני הנושאים דווחו לבורסה בזמן. בישיבה עצמה, ואני לא רוצה להיכנס יותר מדי לפרטים, היה ניסיון מצד נציגי רשות החברות שנכחו בה למשוך זמן ובכל זאת לשכנע שנלך קודם לוועדה. חברי הדירקטוריון לא קיבלו את הדברים, והבינו שכנראה יש בכך נגיעות זרות, והחליטו להיכנס להצבעה", כך הוא מתאר.
“כמו שגם פורסם, ברגע שחברי הדירקטוריון היו נחושים ללכת להצבעה המועמד השני הבין שהוא כנראה לא הולך לזכות, והסיר מועמדותו. נשארתי מועמד יחיד, יצאתי החוצה, וכשחזרתי אמרו לי שנבחרתי ברוב גדול. שיחות שערכתי עם סביבת החברה העלו טענות כי ההרגשה לקראת ההצבעה הייתה שהילכו אימים על חברי הדירקטוריון. אני לא יצור שמפחידים אותו", מדגיש סרוסי, "אז לא אגיד שהייתה ‘הפחדה'. בוא נאמר שנאמרו אמירות, אך לא דברים שאני מעוניין להיכנס אליהם".
בדרך להנפקה
בזמן שסרוסי סופג מכות יבשות, המנסות להרחיקו מתפקיד היו"ר, היה לו חשוב להציג סיבה נוספת להמשך מאבקו בנושא. נרגש ובקול שבור הוא הציג הודעה שקיבל מאישה שהציגה עצמה בתור תושבת שכונת רמת הרצל בנתניה (כיום חלק מנאות הרצל), השכונה שבה סרוסי גדל, שהוא זוכר כשכונת עוני, הנחשבת היום לאחת המסוכנות בעיר בשל סוגי ושיעורי הפשיעה בה.
בהודעה היא בירכה אותו על היבחרו לתפקיד, תיארה אותו כגאוות השכונה וסיפרה לו על העיניים הנשואות אליו מבני הנוער השוכנים בה, שרואים בו דמות השראה. “זה מאוד מרגש אותי", אומר סרוסי. “אז אם אתה שואל מה נותן לי כוח - בדיוק זה. אני מאמין שהדרך של נערים ונערות נקבעת מאיזושהי השראה שקורית בגילֵי העשרה המוקדמים, וזה מה שמנווט להם בסופו של דבר את העתיד".
“מבחינת חשיבות ניווט החברה לתעשייה האווירית עצמה – מדובר בחברה שסדר גודלה, כמות וסוג העובדים בה, גודל הפרויקטים וסוג ההחלטות המתקבל בה משול כמעט לניהול מדינה. וכמו שבמדינה צריכים להיות איזונים ובלמים, גם בחברה צריכים להיות איזונים ובלמים. והאיזונים והבלמים הם נגזרת היחסים בין הנהלת החברה, שהם המנכ"ל והסמנ"כלים, לבין הדירקטוריון. חברה שבה האיזונים והבלמים מתקיימים באופן מיטבי היא חברה בריאה, שתנצל מעולה את הפוטנציאל העסקי שלה. אך אם בהנהלה דברים לא הולכים היטב, אף שיש עובדים נהדרים, אז זה משול לספינה ללא רב־חובל, שאומנם תשוט, אך לא תגיע ליעדה. בסופו של דבר הווקטור יהיה אפס. על זה אני נלחם".
תגובת רשות החברות: "דירקטוריון תעשייה אווירית החליט לבחור בפרופ' סרוסי ליו"ר והמינוי טעון אישור השרים לאחר היוועצות עם ועדת המינויים. בבדיקת בקשת המינוי הועלו טענות מגורם חיצוני בנוגע לפרופ' סרוסי, אשר לעמדת הרשות והוועד לא היוו משקל נוכח, כך שההליך היה תלוי ועומד באותה עת. לאחר החלטת הוועדה התקבל פסק דין בענייניו של המועמד אשר עשוי להטיל דופי בהתנהלותו. לאחר בחירתו קבעה הוועדה לבדיקת מינויים שאינו כשיר לכהן כיו"ר דירקטוריון החברה, מאחר ואין לו את הניסיון הנדרש בהתאם להוראות החוק. אילו הדירקטוריון היה מבצע את בדיקותיו קודם לכן ובודק את תנאי הכשירות מראש, לרבות הסתייעות ועדת המינויים, יכול היה לקבל החלטה מתאימה יותר אשר הייתה משרתת את החברה בצורה הטובה ביותר. יתר על כן, ועדת המינויים העבירה ביקורת על אופן התנהלות הדירקטוריון בנוגע לבחירת היו"ר הקבוע לחברה".
התרעות פיקוד העורף