העלאת הנושא לסדר היום מוכיחה כי השר סמוטריץ' מבין שהסוגיה עלולה להיות עקב האכילס שלו בבחירות הקרובות ושהוא נדרש לפתרונות בנושא. במרכז תוכנית האוצר: טיפול בצדדים הפיננסיים של יוקר המחיה (הריבית על משכנתאות ופיקדונות). באוצר מבקשים לאלץ את הבנקים לשלם ריבית על יתרות בחשבונות העו"ש של לקוחותיהם, גם אם אינם מושקעים מעשית בפיקדונות.
במערכת הבנקאית מונחים כספים כאלה בהיקף של 231 מיליארד שקל. עוד דורשים באוצר לשפר דרמטית את הגילוי הנאות ללקוחות ושקיפות על המצב בחשבונותיהם.
אלא שבתחום מחירי הדיור הוחלט, בהנחייתו של שר האוצר, שלא לטפל. אף שאת תוכנית "מחיר למשתכן" יזם שר האוצר לשעבר משה כחלון, השר סמוטריץ' החליט שלא להתקרב לתחום. כך למשל לא יינתן סבסוד נוסף על משכנתאות, והאוצר יסתפק בהקמת ועדה שתבדוק אם הבנקים גורמים באופן מלאכותי לעליית מחירי הדיור באמצעות אילוץ הקבלנים להגיע לרווחיות מינימלית בפרויקטים (דו"ח אפס).
אלא שתוכנית האוצר מאכזבת ומתאימה לצרכיו הפוליטיים של סמוטריץ'. אילוץ הבנקים להתחיל לשלם ריביות בדרך של חקיקה הוא חסר תקדים בבנקאות העולמית, והוא נוסף על מס בהיקף של 2.5 מיליארד שקל שכבר הוטל עליהם, ולמתווה ההטבות ללקוחות בהיקף של 3 מיליארד שקל בעידוד בנק ישראל.
יוקר המחיה לא מטופל בכמה תחומים קריטיים, כמו מחירי המזון, ושם מחפשים פתרונות פלא בדמות הורדת מכסים. זאת כאשר ענף החקלאות כבר סובל מההחלטה החפוזה להורדת מכסים על יבוא מארה"ב.
זאת ועוד, גם מחירי הטיסות שזינקו בשבועות האחרונים כתוצאה מעוצר הטיסות לישראל אינם מטופלים. חברת אל־על, שהופרטה באדיבותה של הממשלה, אינה סובלת ממנופי הלחץ הממשלתיים - ולמעט הנחות נקודתיות בטיסות ללרנקה ולאתונה היא מזניקה את המחירים.
התרעות פיקוד העורף