לדברי סמנכ"ל משרד האוצר, יוראי מצלאוי, וסגן הממונה על התקציבים, כפיר בטט, המתווה מספק מענה מהיר לעסקים קטנים ובינוניים בכל הארץ. הוא כולל מענק "המשכיות עסקית" לצד הקלות בחל"ת, במטרה שהכספים יועברו לעסקים בתוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה. המענקים צפויים להתחיל ב-15 ביולי.
על פי הנתונים שהוצגו, המענק משקף הוצאות קבועות ושכר לעסקים בהתאם לנוסחה דיפרנציאלית, כך שעסקים שנפגעו יותר יקבלו יותר. הוא מיועד לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל, שחוו ירידה של מעל 25% במחזור (למדווחים חד-חודשי) או מעל 12.5% (למדווחים דו-חודשי). עצמאים בעלי מחזור של עד 300 אלף שקל, שאין להם הוצאות קבועות, יקבלו מענק קבוע בהתאם לפגיעה.
בנוסף נקבעו הקלות ליציאה לחל"ת, ובהן תקופת זכאות מינימלית של 12 ימים וקיצור תקופת האכשרה לשישה חודשי עבודה. במהלך הדיון ציינו נציגי המגזר העסקי כי סוכם על הקצאת 60 מיליון שקל למציאת פתרון לעסקים גדולים שמחזורם מעל 400 מיליון שקל.
מרבית חברי הכנסת ונציגי המגזר העסקי בירכו על המתווה, אך דרשו מספר שיפורים, בהם: לאפשר לעסקים לבחור בין שנת 2023 ל-2024 כשנת בסיס להשוואת המחזור, נוכח ההשפעות של מלחמת "חרבות ברזל". לתת מענה לעובדים ששבו במהירות לעבודה ולכן אינם עומדים בתנאי הזכאות לחל"ת. להרחיב את הפיצוי לעסקים שנפגעו ישירות מירי טילים, גם אם לא נסגרו לחלוטין. למצוא פתרון לנשות מילואימניקים בעלות עסקים, עצמאים אחרי חופשת לידה, מפוני בתים, עובדים בענפים עונתיים ועובדים זרים.
נציגי האוצר השיבו כי המתווה מבוסס על מודל הפיצוי שתוקן בוועדה באוקטובר 2023, והוא נותן מענה לפגיעה בת 12 ימים בלבד, כאשר המשק היה במצב טוב יותר לעומת המצב בעת מלחמת "חרבות ברזל". לגבי שנת הבסיס להשוואת המחזור, ציינו כי מדובר בפיצוי עבור מבצע "עם כלביא", ולא עבור הלחימה בעזה, ולכן שנת 2024 היא נקודת ההשוואה המתאימה, למעט אזורים שבהם העסקים לא פעלו כסדרם, ואז תתאפשר השוואה לשנת 2023.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, קרא לנציגי האוצר, ההסתדרות והמגזר העסקי לשבת יחד ולהגיע להסכמות עוד היום, כדי לאפשר את קידום הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית בהקדם. גפני הדגיש כי יש לאפשר לעסקים לבחור שנת בסיס מיטיבה, וכן למצוא פתרון לעובדים ששבו לעבודה במהרה: "המטרה היא להבטיח שהכספים יגיעו לעסקים הנפגעים במהירות".
התרעות פיקוד העורף