מיליארד וחצי שקל לפח: הנזק הנסתר של בעיות הקליטה ברכבת | הנתונים המלאים

עשרות אלפי נוסעים בקו הרכבת בין ירושלים לתל אביב מוותרים מראש על האופציה לפתוח מחשב ולהשלים עבודה ברכבת, ומי שסובל מכך היא הכלכלה הישראלית כולה 

אריאל פייגלין צילום: רינה נקונצ׳ני
תחנת רכבת ישראל
תחנת רכבת ישראל | צילום: רויטרס
2
גלריה

עשרות אלפי נוסעים ממלאים מדי יום את קרונות הרכבת בקו שמחבר בין ירושלים ותל אביב, ורבים מהם עושים זאת בגלל העבודה - אם זה תל אביבים שנוסעים לעבוד במשרדי ממשלה שנמצאים ברובם בבירתנו הנצחית, או ירושלמים שנוסעים לעבוד באחת מחברות ההייטק שכבר הפכו למזוהות עם העיר העברית הראשונה.

התוצאה היא שגם עובדים שהיו מסוגלים ומעוניים להפוך את זמן הנסיעה לשעת עבודה פשוט מוותרים מראש. במקום להוציא מיילים, להשתתף בזום או לסגור משימות, הם בוהים בחלון ומאבדים עשרות דקות יקרות בכל כיוון. ומה קורה כשמכפילים את זה בעשרות אלפי נסיעות מדי יום? בעיות הקליטה כבר לא נשארות בגדר מטרד טכנולוגי, אלא הופכות לנזק כלכלי של מאות מיליוני שקלים.

רכבת ישראל בו למודיעין
רכבת ישראל בו למודיעין | צילום: רכבת ישראל

שיפטן לא נוקב בגובה העלות המדוברת ומציין כי המחקרים חלוקים בנושא, אבל מסביר כי לפי נוהל פר"ת לבדיקת כדאיות בפרויקטים תחבורתיים מקובל להפחית בעלות זמן הנסיעה כאשר אפשר לעבוד בה. "ההפחתה הזאת עומדת על כ-5% מהערך השעתי. אבל אם אי אפשר לעבוד - אז גם אין סיבה להפחית והמשמעות היא שהערך השעתי אובד כולו". כלומר, העלות למשק תהיה כל אותם 5 אחוזים שיכולנו להפחית ולא הפחתנו.

את התפוקה הממוצעת של עובד מקובל לקחת מנתוני העלות הממוצעת של עובד למעסיק, שהרי אף מעסיק לא ישלם לעובד יותר מהערך שהוא מייצר עבורו, וכך אנחנו מקבלים תפוקה חודשית ממוצעת של כ-18.5 אלף שקלים. אם נחלק את המספר הזה ב-160 שעות עבודה חודשיות, נקבל אמדן די מדויק לתפוקת שעת עבודה אחת של העובד השכיר הממוצע – 115.5 שקלים. הכפלה של שלושת הסכומים האלו תתן לנו את טווח הנזק השנתי המשוער למשק: 87 מיליון שקל אם נניח שרק שליש מהנסיעה היה מנוצל לעבודה, ו-254 מיליון אם נניח שקליטה סלולארית הייתה הופכת את כל הנסיעה ליותר פרודקטיבית.

מטעם רכבת ישראל נמסר בתגובה: "אחרי שנים ללא פתרונות קליטה ברכבת ישראל, השרים רגב וקרעי הובילו מהלך לשיפור קליטת הסלולר לאורך צירי תחבורה מרכזיים. שני המשרדים פעלו יחד להסרת חסמים רגולטוריים ולחיבור בין תשתיות התחבורה לתשתיות התקשורת, מהלך שמוביל לשיפור משמעותי בשירות עבור אזרחי ישראל".

"הרכבת מיישמת פתרון לחריצת חלונות הקרונות המשפר משמעותית את הקליטה הסלולרית. עד כה נכנסו לשירות עשרות קרונות משופרי קליטה. ובמקביל נבחן פתרון לפריסת אינטרנט אלחוטי עוצמתי שעדיין נמצא בשלבי ניסוי. עוד מוסיפים כי בשיתוף משרד התקשורת פועלת הרכבת לשפר את הקליטה לאורך המסילות באמצעות אנטנות, מגברים ופריסת אמצעים ייעודיים במנהרות — כמו כבלים מקרינים וסיבים אופטיים — כדי לחזק את האות הסלולרי".

תגיות:
רכבת ישראל
/
ירושלים
/
תל אביב
/
משרד התקשורת
/
משרד התחבורה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף