שביתת המשק: מטה ההייטק מצטרף, ההסתדרות בולמת

כזכור, רק לפני חודשים ספורים, בעקבות פיטוריו המסתמנים של ראש השב"כ רונן בר, קראו ארגוני המחאה ל"מחאה רחבת היקף במשק". למרות שמספר חברות וארגונים הודיעו על הצטרפות, ההסתדרות בחרה שלא לקחת חלק, כשהסיבה הרשמית בכדי להימנע מיצירת תקדים של שביתה בכל הדחת בכיר, גם אם היא פוליטית ומדאיגה.

ההסתדרות גם חששה, ככל הנראה, מלחזור על ניסיון כושל מספטמבר האחרון, אז הכריזה על שביתה במשק בעקבות הירצחם של שישה חטופים בשבי. בעיצומה של השביתה קבע בית המשפט כי מדובר בשביתה פוליטית - והורה על עצירתה. השביתה ההיא גם הייתה הטריגר להצעת חוק של ח"כ עמית הלוי (הליכוד) שאם תעבור תאפשר לכל אדם שנפגע משביתות בלתי חוקיות להגיש תביעת נזיקין נגד הארגונים והאנשים האחראים להן.

לפי דברי ההסבר, המטרה היא לצמצם את השימוש בשביתות ככלי להשגת מטרות פוליטיות ולא מקצועיות. הלוי טען כי "השביתות הפוליטיות האחרונות פגעו בציבור הרחב מבלי להגן על זכויות עובדים" — והביא כדוגמה את המחאה נגד הרפורמה המשפטית ב־2023 וניסיון ההשבתה בספטמבר האחרון. עם זאת, ההצעה אינה משנה את הפטור הקבוע בחוק לשובתים פרטיים, אלא מתמקדת בארגונים ובאנשים שיזמו או הובילו שביתות בלתי חוקיות.

ההצעה כאמור עדיין לא עברה, וספק אם תעבור, אבל במידה וכן מדובר בחרב כלכלית רצינית מעל ראשה של ההסתדרות. נכון לשנת 2023, הפסד התוצר ביום של שביתה כללית מלאה במשק עמד על כ־5.8 מיליארד שקל, בהנחה שכל המשק מושבת ללא יוצא מן הכלל – מספר שניתן להניח שרק גדל מאז. גם אם לא כל המשק ישבות, אלא רק חצי או שליש ממנו, עדיין מדובר על פגיעה של כ-2-3 מיליארדים ליום.

הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי עדיין לא עברה, אך עצם קיומה על סדר היום צפוי לגרום להסתדרות ולוועדי עובדים לשקול בזהירות כל צעד. מהלך שביתה רחב היקף, במיוחד כזה שעלול להיות מוגדר כ"פוליטי", עשוי לשמש את תומכי החוק כהוכחה לצורך בו – ולהפוך בעתיד לכלי משפטי שיתנקם בארגונים עצמם.

"נכון שההסתדרות חוששת מפסיקות עבר שבהן הוגדרו שביתות מסוג זה כבלתי חוקיות, אך כעת מדובר בנסיבות שונות בתכלית: לא במחאה עקרונית על מדיניות, אלא בהתמודדות עם מצב חירום כלכלי ותעסוקתי מובהק. מדובר בהשלכות ממשיות על שכר וביטחון תעסוקתי, על בריאות ובטיחות עובדים במגזרים חיוניים, ועל עתידו הכלכלי של המשק כולו. במציאות כזו, תפקידה של ההסתדרות הוא לעמוד בחזית ההגנה על ציבור העובדים, גם אם המשמעות היא פעולה נחושה אל מול מגבלות משפטיות קודמות".

כזכור, המשפחות קראו לכל אזרחי ישראל, חברות פרטיות, ארגונים ועדי עובדים להצטרף למחאה שמטרתה להציל את חיי החטופים והחיילים ולמנוע הצטרפות משפחות נוספות למעגל השכול.

ענת אנגרסט, אימו של מתן החטוף בעזה, פנתה בקריאה נרגשת: "אני מתחננת אליכם אזרחים יקרים, אל תשתקו יותר. אני יודעת שהלב שאיתנו כואב אבל זה לא מספיק — השתיקה הורגת. יש לכם את הכוח, השתיקה שלכם הורגת את הילדים שלנו". רעות רכט־אדרי, אמו של עידו שנרצח במסיבת הנובה, הדגישה: "עד היום שבתו בישראל על כסף, תנאים והעלאות — הגיע הזמן לשביתה של אזרחי ישראל למען הצלה מיידית של חיי האחים שלנו".

המשפחות הבהירו כי ההשבתה תצא לפועל "מלמטה למעלה" באמצעות חברות פרטיות, ארגונים, ועדי עובדים ואזרחים פרטיים שייקחו יום חופש ויעצרו את פעילות המשק. המסר המרכזי: "השתיקה הורגת, הגיע הזמן לעצור את המדינה".