במגזר החקלאי אובדן מזון מהווה כ-24% מכלל אובדן המזון בישראל, כ-645 אלף טונות בשנה, מתוך כך, פירות וירקות מהווים 522 אלף טונות (81%). חלק מהסיבות לאובדן נובעות מאיכות נמוכה בעת הקטיף אך החלק הארי נובע משיקולי כדאיות כלכלית של המגדל וחוסר איזון בין הביקוש להיצע. המלצות הצוות כוללות מעבר ממערכת ייצור חקלאי המבוססת על שיקול אינטואיטיבי, למערכת חכמה מבוססת מידע, שתאפשר לחקלאים כלים לניהול סיכונים, שיפור רווחיות, והפחתת ההשפעה הסביבתית של ייצור עודף. במקביל מציע הצוות לייצר תשתית טכנולוגית שתאפשר תיאום מהיר ויעיל בין מקורות המזון לבין ארגוני הצלה וצרכני קצה, תוך צמצום זמן התגובה והפחתת אובדן מזון.
בשנת 2022 אובדן מזון בישראל הסתכם בכ-2.6 מיליון טונות, כ-37% מהיקף ייצור המזון המקומי, וכ-270 ק"ג לנפש בשנה. העלות הישירה היא כ-23.1 מיליארד ₪ בשנה, המהווים כ-1.4% מהתוצר הלאומי, בנוסף לעלויות עקיפות וסביבתיות של כ-3.9 מיליארד ₪. מתוך הכמות הכוללת של המזון האבוד, כ-1.17 מיליון טונות, שמהווים כ-44%, מוגדרים כמזון בר הצלה, כזה שראוי ויועד למאכל אדם אך לא הגיע לצרכן הסופי מסיבות כמו עודף היצע, פגמים חיצוניים, חוסר ביקוש ועוד. ערכו הכספי של המזון האבוד הניתן להצלה בישראל מוערך בכ־8.1 מיליארד ₪, וארגוני הצלת מזון ורווחה מתריעים כבר שנים כי הצלת 20% בלבד ממנו עשויה לספק פתרון משמעותי לפער התזונתי בקרב אוכלוסיות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי ולחסוך למשק כ־5.2 מיליארד ₪ בשנה.
המלצות הצוות הבין משרדי כוללות גם הכשרה והסברה ייעודית שתינתן לאנשי מקצוע בשרשרת המזון, מנהלי סניפים, חקלאים, טבחים מוסדיים ועד סטודנטים למזון ותזונה, כדי לשפר תהליכי עבודה, להפחית עלויות ולתמוך בשינוי תרבות הצריכה באופן עמוק ובר-קיימא. מניעה וצמצום של אובדן ובזבוז מזון הם מהאתגרים המשמעותיים ביותר במערכת המזון הגלובלית והישראלית כאחד. כשליש מכלל המזון המיוצר בעולם, כ-1.05 מיליארד טונות בשנה, אובד או מתבזבז בעלות משולבת של כטריליון דולר בשנה לכלכלה העולמית.
התרעות פיקוד העורף