נורדן הזכיר מסמך שפרסם הפורום באחרונה, שבו פורטו כשלים במדיניות החוץ הישראלית - ובהם היעדר פעילות אסטרטגית ועקבית ליצירת בריתות מבוססות אינטרסים. לדבריו, "כשלים אלה חושפים את ישראל לסיכון בזירה הבינלאומית, שרק חלקו מתממש עתה לנגד עינינו. הגיע הזמן לשינוי עומק במערך החוץ של ישראל, ויפה שעה אחת קודם".
נורדן מסביר כי להודעת האיחוד יש משמעויות מעשיות כבדות: "ישנם מיזמים משותפים לישראל ולאיחוד האירופי שמקנים ערך מוסף משמעותי לשני הצדדים – כמו תוכנית 'הורייזן' בתחום המחקר שממומנת במשותף. אולם, בעוד שהפרויקטים האסטרטגיים עלולים להיפגע, גופי מגזר שלישי הפועלים בישראל וגורמים נזק חמור למדינת ישראל – ימשיכו לקבל מימון אירופי".
נורדן סיכם כי ישראל חייבת לסמן באופן ברור את החלוקה הגלובלית: "אנחנו בציר של הטובים, האירופים לא תמיד היו שם. גם עכשיו, עליהם להחליט איפה הם עומדים".
בינתיים, החלטת הנציבות עדיין מצריכה דיון והצבעה במועצת האיחוד, אך העובדה שמדובר בהחלטה שיכולה להתקבל ברוב מיוחס ולא פה אחד - מעלה את סיכויי המהלך. כלכלנים ובכירים במשק מזהירים כי השפעת סנקציות אירופיות תהיה לא רק סמלית אלא מהותית: פגיעה בייצוא, ערעור יציבות עסקית, ואובדן אמון בין שותפים כלכליים ותיקים. בממשלה נערכים להחרפת צעדי הלחץ ומקווים לגייס תמיכה דיפלומטית מבעלות ברית כדי לבלום את המהלך או לפחות לרכך את משמעותו הכלכלית.
התרעות פיקוד העורף