אחד מענפי החקלאות שנמצא כעת על שולחן הדיונים, ענף התמרים, הוא גם כזה שחשוב ביותר לחג הקרוב, ראש השנה, מאחר ונוהגים לאכול תמרים ולברך עליהם "שייתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו", בשולחן החג. במהלך חודש אוגוסט נפתחה עונת גדיד התמרים בישראל וראשוני הגודדים הם חקלאי הערבה, כשאחריהם הצטרפו לגדיד גם מגדלי התמרים בצפון ים המלח (דקלאי עין גדי, מצפה שלם, בית הערבה ומצפה יריחו), בבקעת הירדן ובעמקים הצפוניים (עמק הירדן ועמק בית שאן). אותם מגדלי התמרים בישראל מתמודדים בימים אלה עם קשיים ואתגרים רבים.
טוויג מוסיף כי "אנו נוקטים כמובן בפעולות רבות במטרה 'להזכיר' לעולם את איכות הפרי הישראלי, שהיא גבוהה לעומת מרבית המתחרים, ופועלים כדי לפתוח שווקי ייצוא חדשים, בעיקר ביבשת אסיה. אבל במקביל - אני פונה לציבור בארץ: קנו תמרים ישראלים מתוקים וטעימים שנמצאים כרגע על המדפים, ותעזרו לצמצם את הפגיעה במגדלים שעושים הכל כדי לספק לאזרחי ישראל ביטחון תזונתי".
היקף השטח הנטוע בישראל הוא כ-60,000-70,000 דונם, כאשר רוב מטעי התמרים בישראל גדלים בבקעת הירדן ובערבה. מהרגע ששותלים עץ תמר ועד שהוא מניב פירות עוברות בין 5 ל-7 שנים, כאשר בשנים הללו צריך להשקות, לדשן ולטפל בעץ, דבר שטומן בחובו עלויות גדולות לחקלאים. לפי הערכות, הזנים הבולטים מבחינת הצריכה המקומית הם ה"מג'הול" שמהווה כ-80% מהשוק בארץ, ה"ברהי" שמהווה כ-10% מהשוק בארץ, "דקל נור" (כ-6%) ו"חיאני" (כ-4%).
התרעות פיקוד העורף