הקסם של ארבעת המינים אינו טמון בכל אחד מהם בנפרד, אלא באיחוד שלהם. היעדרו של מרכיב אחד, אפילו ה"נחות" והפשוט מכולם - הערבה, שאין לה לא טעם ולא ריח פוסל את המצווה כולה. כאן בדיוק קבור הכלב, או ליתר דיוק, כאן קבור הכסף. בואו נפרק את זה לתיק ההשקעות שלכם.
דמיינו את הנכסים שלכם כך:
האתרוג (טעם וריח): זוהי מניית הצמיחה הזוהרת שלכם. ה"אנבידיה" של התיק. כולם מדברים עליה, היא מפיצה ריח של חדשנות ומבטיחה טעם של רווחים מסחררים. היא הכוכבת, היהלום שבכתר.
הלולב (טעם, ללא ריח): זוהי חברת ה"בלו-צ'יפ" היציבה. ה"קוקה-קולה" או ה"פרוקטר אנד גמבל" שלכם. חברה סולידית, רווחית, עם "טעם" של דיבידנדים קבועים, אבל היא לא "ריחנית" ואין סביבה הייפ תקשורתי, היא לא מרגשת במיוחד.
ההדס (ריח, ללא טעם): זהו הנכס הספקולטיבי. מניית חלום, סטארט-אפ מבטיח או אולי אפילו מטבע קריפטו איזוטרי. יש לו "ריח" נהדר- סיפור מדהים, פוטנציאל לשנות את העולם, אבל "טעם" של רווחים? עוד אין כזה. הוא חי על אדי הדלק של התקווה.
הערבה (ללא טעם וללא ריח): זוהי אגרת החוב הממשלתית המשעממת, או פשוט יותר המזומן. אין לה שום סיפור, שום ריח, והטעם שלה הוא תשואה אפסית או נמוכה מאוד. היא נראית חסרת תועלת, מיותרת, כזאת שרק "תופסת מקום" בתיק.
עכשיו, תשאלו את עצמכם בכנות: לו הייתם יכולים לבחור, ממה הייתם מרכיבים את התיק שלכם? רוב המשקיעים, היו בונים תיק של "אתרוגים" בלבד. למה להחזיק "ערבות" משעממות כשאפשר למלא את התיק בכוכבות נוצצות? זוהי בדיוק הטעות הקטלנית.
תיק של "אתרוגים" בלבד אולי ייראה נהדר בשוק עולה, אבל כשהרוח תתחלף, הוא יתרסק בעוצמה. תיק חסין באמת, דורש את כל המרכיבים. הוא דורש את היציבות של הלולב, את התקווה של ההדס, וחשוב מכל - הוא דורש את השיעמום המבורך של הערבה.
תפקידה של ה"ערבה" בתיק שלכם הוא לא לייצר תשואה, אלא לספק יציבות, לשמש כרית ביטחון בזמנים קשים ולתת לכם "אבקה יבשה" כדי לקנות "אתרוגים" במחיר מבצע כשיש דם ברחובות. בלעדיה, התיק שלכם אולי נראה מרשים, אבל הוא שביר. הוא פסול.
התרעות פיקוד העורף