השקל ממשיך להתחזק בחדות: הבוקר (שני) בשעה תשע ורבע נרשם השער הנמוך ביותר של השנה מול הדולר – ולמעשה של השלוש וחצי שנים האחרונות - 3.2625 שקלים, אך מאז טיפס מעט והוא נסחר סביב 3.28 שקלים לדולר - ירידה של כ־0.3% ביום אחד.
גם מול האירו נרשמה התחזקות, אך מתונה יותר: המטבע האירופי ירד לשפל יומי של 3.8199 שקלים, ומאז מתייצב סביב 3.83 שקלים – רמה שאינה שיא שנתי אך הנמוכה ביותר שנרשמה מאז מרץ האחרון.
אחד ההסברים המרכזיים להתחזקות המטבע הוא פער הריביות בין ישראל לארצות הברית. בעוד שהפדרל ריזרב הוריד את הריבית במטרה לתמוך בצמיחה, בנק ישראל הותיר אותה ללא שינוי – מה שהופך את ההשקעה באג"ח שקליות לאטרקטיבית יותר בעיני משקיעים זרים. בנוסף, הערכות להתאוששות בבורסה המקומית גורמות למשקיעים – ישראלים וזרים – להמיר דולרים לשקלים לצורך רכישת מניות ישראליות, מה שמחזק עוד את המטבע המקומי.
בנוסף, על פי סקירת המאקרו השבועית של לידר שוקי הון, "הלחץ לייסוף השקל צפוי להימשך ככל שתתקדם הפסקת האש". לדברי הכלכלנים, שני מנועים עיקריים מחזקים את המטבע: ההאצה ביצוא שירותי ההיי־טק ועלייה של כ־41% בגיוסי ההון של חברות ישראליות בחו"ל. שני הגורמים הללו מגדילים את זרימת המטבע הזר לישראל, מה שמחייב המרה לשקלים ומחזק את המטבע המקומי.
עבור הצרכנים, שקל חזק הוא בשורה טובה: הדלק, החופשות והמוצרים המיובאים מתייקרים פחות, והתחזקות המטבע פועלת כמו "הורדת מחירים טבעית" שמורידה את יוקר המחיה. אבל בצד השני של המטבע – תרתי משמע – נמצאים היצואנים, ובמיוחד חברות ההייטק, שמשלמות משכורות והוצאות בשקלים אך מקבלות הכנסות בדולרים. כפי שהסביר בעבר ל"מעריב" פרופ’ אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי של בנק ישראל: "כשמטבע נחלש זה טוב ליצוא ורע ליבוא. בישראל זה עובד הפוך – השקל מתחזק, ולכן היבואנים מרוויחים והיצואנים סופגים את המכה".
השאלה שנותרה פתוחה היא האם בנק ישראל יבחר להתערב בשוק המט"ח ולקנות דולרים או להוריד ריבית כדי לבלום את הייסוף, או שיאפשר לשוק להמשיך ולתמחר רגיעה ביטחונית ותחזית צמיחה משופרת.
התרעות פיקוד העורף