מה לעזאזל קשור סיפור ממלחמת העולם השנייה לכסף שלכם? התשובה: הכל
אנחנו, כמשקיעים, עושים בדיוק את אותה הטעות. אנחנו מסתכלים על רשימות "10 הקרנות המצטיינות של השנה", מתפעלים ממנהלי השקעות עם תשואות פנומנליות, ובטוחים שאם רק נשים את כספנו אצלם, גם אנחנו נהיה בצד המנצח. אבל אנחנו מסתכלים רק על השורדים. אנחנו לא רואים את "בית הקברות" העצום של הקרנות שנסגרו, מוזגו או פשוט נעלמו כי הביצועים שלהן היו כל כך גרועים.
התופעה הזאת נקראת "הטיית ההישרדות" (Survivorship Bias), והיא האשליה האופטית המסוכנת ביותר בעולם הפיננסי. היא גורמת לתשואות הממוצעות של התעשייה להיראות הרבה יותר טובות ממה שהן באמת. מחקרים מראים שההטיה הזו יכולה לנפח את התשואות המדווחות באחוזים ניכרים מדי שנה. תחשבו על זה: אם ננתח רק את הקרנות ש"שרדו", אולי נראה תשואה ממוצעת של 9% או 11%. אבל כשמוסיפים למשוואה את כל הקרנות הכושלות שנמחקו מההיסטוריה, התשואה האמיתית עלולה לצנוח ל-3% בלבד. כן, קראתם נכון.
"המומחים לכאורה", הוא כותב, "מסוגלים להסתיר את כישלונותיהם ולהציג לראווה רק את הצלחותיהם". זהו משחק מכור. חברות ההשקעות פשוט "קוברות" את הכישלונות, ומשאירות בתצוגה רק את היהלומים המנצנצים. כשאנחנו רואים את התצוגה הזו, אנחנו מסיקים שהצלחה היא הנורמה, ושאנחנו פשוט צריכים למצוא את המומחה ה"נכון".
במקום לרדוף אחרי המנצחים של אתמול שאין שום ערובה שיהיו המנצחים של מחר, הפתרון הוא לאמץ אסטרטגיה פסיבית ורחבה. במקום לנסות למצוא את המחט בערימת שחת, פשוט תקנו את כל ערימת השחת. במילים פשוטות: השקיעו במסלולים עוקבי מדדים או בקרנות אינדקס דלות עמלות, שעוקבות אחרי השוק כולו. כך אתם לא מהמרים על "שורד" בודד, אלא משקיעים בכלכלה כולה, כולל המנצחות העתידיות שעוד לא שמענו עליהן.
התרעות פיקוד העורף