במשך יותר מארבע שעות וחצי, משעות אחר הצהריים ועד שעות הערב, עמד כביש 4 משותק אתמול (רביעי) בעקבות הפגנה של חרדים נגד הגיוס. הציר המרכזי נחסם לשני הכיוונים, אלפי נהגים נתקעו בפקקים אינסופיים, והמשק כולו שילם את המחיר. לפי הערכות, הנזק הישיר למשק מהשיבוש עומד על כמה מיליוני שקלים, ואת השלכות הנזק העקיף אנחנו עלולים להרגיש עוד עשורים קדימה.
ויש גם השלכות בריאותיות. "כאשר אמבולנסים נתקעים בפקקים או כשאלפי רכבים עומדים ממושכות עם מנוע פועל, מדובר לא רק באי־נוחות אלא בסיכון ממשי,” אומרת אינגבר. "הזמן המצטבר על הכביש מתורגם ישירות לזיהום אוויר, שמביא בטווח הארוך לבעיות בריאותיות שיעלו גם הן לא מעט כסף למדינה".
אז כמה זה עולה לנו? כמעט בלתי אפשרי לנקוב במספר מדויק, אך לפי הערכות של משרד התחבורה ובנק ישראל גם בשגרה עלות הפקקים למשק הישראלי עומדת על 35-40 מיליארד שקל בשנה, ובימי שיבוש חריגים היא עשויה להגיע לעשרות מיליוני שקלים ליום. חסימות ממושכות בלב גוש דן, שאחראי לחלק ניכר מהתוצר הישראלי, מתורגמות לנזק כלכלי ישיר של כמה מיליונים טובים, בין היתר כתוצאה מאובדן שעות העבודה, עיכובי אספקה ושאר הסיבות שמנינו למעלה.
"גם הציבור מקבל התראות מספיק זמן מראש, מה שמפחית את רמת הכאוס והתסכול ברגע החסימה. אף שעדיין נגרמים הפסדי זמן ועלויות תפעול גבוהות יותר בשל נסיעות ארוכות או פקקים בדרכים חלופיות, הפגיעה היא ממוקדת ומתוחמת בזמן ובמרחב, ויש פחות הפתעה ושיבוש כולל - וכתוצאה מכך גם הנזק הכלכלי קטן יותר".
כך או כך, אין ספק שחסימות התנועה של הימים האחרונים הן אירוע כלכלי לא פחות משהן אירוע תחבורתי. ובעוד שהחסימה של היום הייתה נחוצה - את זו של אתמול בהחלט היה ניתן וצריך למנוע. יש להפגנות מקום במדינה דמוקרטית, אבל המקום הזה הוא לא באמצע כביש 4 - ולא משנה אם המוחים הם חרדים, קפלניסטים, מתנחלים או אתיופים.
התרעות פיקוד העורף