"הלקוח עבר גילוי מרצון, שילם את המס, ובכל זאת הבנק סירב לקבל את הכסף. בית המשפט קיבל את עמדת הבנק - הליך גילוי מרצון לא מכשיר אוטומטית את מקור הכסף".
לדבריו, מדובר במכשול המשמעותי ביותר העומד כיום בפני בעלי נכסים לא מדווחים, ובעיקר בקרב משקיעי קריפטו שמבקשים להסדיר את פעילותם. "ייצגתי תיק של מאה מיליון שקל, גם אחרי תשלום המס הבנק לא היה מוכן לקבל את הכסף, כי המקור היה 'חדרי בריחה'. תשלום המס לא שינה את מקור הכסף", הוסיף.
לדבריו, גם כאשר מדובר ברווחים ממטבעות דיגיטליים, רבים נתקלים בקיר הבנקאי לאחר השלמת ההליך מול רשות המסים - ונותרים עם כספים שחוקית אי-אפשר להשתמש בהם.
גולדמן המליץ למייצגים להיערך לכך כבר מהשלב הראשון. "צריך להביא חוקר פורנזי, מומחה בלוקצ'יין, שיתעד את המסלול של הכסף ויוכל להוכיח את מקורו," אמר. "מי שמתחיל את ההליך בלי זה, עלול לגלות שבנקודת הסיום לא יהיה לו איפה להפקיד את הכסף".
לדבריו נחשפה סתירה מהותית במדיניות: מצד אחד, המדינה מעודדת הליכי גילוי מרצון ומבקשת להסדיר פעילות בשוק הקריפטו. מצד שני, המערכת הבנקאית נותרת זהירה עד חשדנית - ומותירה את אותם משקיעים עם כסף ממוסה אך חסר בית.
התרעות פיקוד העורף