הבוקר (חמישי) התקיים בתל אביב, במסגרת הפורום הכלכלי אפריקה-ישראל, שנערך ביוזמת מכון ישראל-אפריקה, קבוצת וואלופ (Valop), מכון היצוא ומשרד עורכי הדין הרצוג.
בפורום השתתפו מאות אנשי עסקים, דיפלומטים ושגרירים ממדינות אתיופיה, אנגולה, דרום סודאן וזמביה, לצד חברות ישראליות בתחומי הטכנולוגיה, האנרגיה, החקלאות והבריאות.
בהתייחסו להיבטים הגאופוליטיים, הוסיף קנדל כי “באפריקה של היום הקו בין אוונגליסטים לאיסלאמיסטים הוא דק מאוד. יש ואקום של השפעה כלכלית, תרבותית ותודעתית.
האיסלאם הרדיקלי מבין זאת ופועל גם באפריקה, לא רק בקמפוסים בארה"ב, ומנסה להחזיר את אפריקה למאבק מול המערב. ישראל חייבת שלא לתת לזה לקרות, אסור לנו להיות שאננים, אחרת נמצא את עצמנו באותו מצב כמו באקדמיות בארצות הברית".
בהקשר ההשקעות של מדינת ישראל ביבשת אפריקה, אמר פרופ' קנדל כי "השקעה באפריקה איננה רק מהלך כלכלי אלא מהלך אסטרטגי וביטחוני לישראל. כל דולר שנשקיע היום בבניית תשתיות, ידע וקשרים באפריקה הוא השקעה ישירה ביציבות ובביטחון של מדינת ישראל שנים קדימה".
כל זאת בשעה שהאזור, המאכלס כמעט 1.3 מיליארד תושבים, צומח בקצב שנתי של כ־4% - עם תחזית לצמיחה של 4.3% בשנה הבאה, ונתוני צמיחה מרשימים אף יותר במדינות כמו רואנדה (7%), אתיופיה (7%), טנזניה (6%) וקניה (4.8%).
לצד הפוטנציאל, הנתונים של קרן המטבע העולמית מצביעים גם על אתגר אדיר: רק 43% מהאוכלוסייה באפריקה נהנים מגישה לחשמל, פחות ממחצית מהכבישים סלולים, ורק 6% מהאדמות החקלאיות מושקות.
כשליש מהתושבים חיים על פחות מ־2.15 דולר ליום, ו־140 מיליון בני אדם סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור. “הפערים הללו,” נכתב בסיכום הפורום, “הופכים את אפריקה לאדמה פורייה לטכנולוגיות ישראליות בתחומי מים, חקלאות, תקשורת ובריאות".
בעוד ישראל מגששת את דרכה ביבשת, מדינות המפרץ כבר זיהו את הפוטנציאל: איחוד האמירויות השקיעה בעשור האחרון כ־60 מיליארד דולר באפריקה והפכה למשקיעה הזרה הרביעית בגודלה ביבשת, סעודיה השקיעה כ־25 מיליארד דולר וקטאר כ־7 מיליארד.
לדברי מארגני הפורום, “שילוב בין הון מהמפרץ, צרכים אפריקניים וטכנולוגיה ישראלית יכול ליצור גשר כלכלי חסר תקדים ולמקם את ישראל מחדש כשחקנית משמעותית באפריקה של המאה ה־21".
התרעות פיקוד העורף