התזכיר, שגובש על ידי משרד האוצר ובנק ישראל, כולל מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר לגופים חדשים לקבל רישיון בנקאי ולהעניק אשראי ופיקדונות לציבור. לדברי שמואל בן-טובים, מנהל תחום הפינטק במועדון המשקיעים SRI ונשיא מרכז הפינטק הישראלי, מדובר בצעד בכיוון הנכון — אך כזה שעדיין מותיר לא מעט סימני שאלה.
"40 שנה לא הוקם בישראל אף בנק חדש", מזכיר בן-טובים. "הבנקים הגדולים בלעו את הקטנים, ורק בשנים האחרונות קיבלנו את וואן-זירו ובחודשים הקרובים יצטרף אליו גם בנק דיגיטלי נוסף בשם esh אבל זה הכל. לכן כל יוזמה שתאפשר הקמה של בנקים קטנים ויעילים היא מבורכת. אבל בתוך התזכיר הזה יש לא מעט גרגרי מלח".
אחד הסעיפים שמעורר את חששו הוא ההיתר למוסדות פיננסיים מוסדיים לבקש רישיון בנקאי. "אותם גופים שוועדת בכר הפרידה מהבנקים לפני עשרים שנה - בגלל ניגודי עניינים פוטנציאליים - מקבלים כעת אפשרות להיכנס שוב בדלת האחורית", הוא אומר. "זה עלול לערער את עקרון ההפרדה בין יצרני המוצרים הפיננסיים למפיצים שלהם, ולא בטוח שזה ישרת את טובת הצרכן".
"בכל העולם קיים ביטוח פיקדונות ממלכתי, שמעניק ביטחון בסיסי ללקוחות. בישראל אין מנגנון כזה עד היום. זו הזדמנות היסטורית לתקן - לאמץ ביטוח פיקדונות לפחות לבנקים קטנים וחדשים, כדי לעודד את הצרכנים לעבור אליהם". לדבריו, לצד פתיחת שוק הבנקאות לשחקנים חדשים, יש לקדם במקביל תחרות אפקטיבית בתחומים שבהם חברות הפינטק כבר פועלות - אשראי, המרות מטבע, ערבויות, השקעות ומשכנתאות.
"חברות פינטק רבות כבר חדרו לשוק בהצלחה רבה, מה שהגדיל את התחרות ושיפר את השירות והמחיר לצרכן, אבל רבות עוד יותר עומדות בפני שערים סגורים, בגלל מגבלות רגולטוריות מיושנות או עקב המבנה המפוצל של הרגולציה הפיננסית בישראל. מאמץ לאומי לפתיחת השערים לחברות פינטק נוספות, כמו זה שנעשה בימים אלה בנושא הבנקים הקטנים, עשוי להניב פירות לא פחות יעילים לטובת הגברת התחרות" הוא חותם.
התרעות פיקוד העורף