המדד טיפס, אבל הפחתת הריבית עדיין מעבר לפינה; מחירי הדירות בירידה

מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב־0.5% – נתון שאמנם אינו אידיאלי, אך בזכות הירידה החדה שנרשמה בספטמבר, של 0.6%, האינפלציה השנתית נותרה יציבה ברמה של 2.5%. מדובר ברמה סבירה במונחי בנק ישראל: לא בדיוק "אמצע יעד האינפלציה", שמוגדר בין 1% ל־3%, אבל עדיין במרחק ביטחון מהקצה העליון שלו.

העלייה החודשית נשענה על התייקרויות ניכרות בפירות וירקות שעלו ב-3.9%, זינוק של 3% בהלבשה והנעלה, מזון שעלה ב-1.4% וגם תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. מנגד, סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים ירד ב־0.9%, לצד ירידה של 1.7% בתרבות ובידור - שני סעיפים שסייעו למתן את המדד הכולל.

שוק השכירות המשיך להציג את הפערים המוכרים בין שוכרים קיימים לחדשים: דיירים שחידשו חוזה נאלצו להוסיף בממוצע 2.5%, אך חוזים חדשים קפצו ב־5.5%. הפער הזה משקף מצוקה בשוק הדירות להשכרה וגישוש מחודש של משקיעים בשוק, לצד ריבית שעודנה גבוהה יחסית ומייקרת את החזקת הנכסים.

בענף הבנייה נרשמה עלייה קלה של 0.1% במדד תשומות הבנייה, עם עלייה שנתית של 5%, בעיקר בשל התייקרות שכר העבודה בענף. מחירי חומרי הגלם דווקא ירדו חלקית, כשהבולטים שבהם הם עץ לבנייה, אבנים לחיפוי ומוצרים למרחב מוגן.

שוק הדירות עצמו ממשיך להתקרר: מחירי הדירות ירדו ב־0.3% בפער הדו־חודשי, ומדד הדירות החדשות ירד ב־0.8%. חשוב להדגיש כי מדובר במדד נפרד ממדד המחירים לצרכן - מדד ייעודי של הלמ״ס לעסקאות נדל״ן, שאינו נכנס לסל המדד הכללי ולכן בוחן את השוק באופן עצמאי. חלק מהירידה מוסבר בזינוק בחלקן של עסקאות הנתמכות ממשלתית, אך גם לאחר ניכוי השפעה זו נרשמה ירידה של 0.3%. בהשוואה שנתית, מחירי הדירות עלו ב־0.5% בלבד - עדות להאטה ברורה - והמחיר הממוצע ברבעון השלישי ירד ל־2.21 מיליון שקל, ירידה של 2.5% לעומת השנה שעברה.

בשורה התחתונה, למרות עליית המדד החודשית, בנקודת הזמן הנוכחית ישראל אינה נמצאת בסביבת אינפלציה מדאיגה. בזכות הירידה החדה של ספטמבר האינפלציה נשארה במקום "סביר" מבחינת בנק ישראל - לא מושלם, לא משוחרר מלחצים, אבל גם רחוק מהאזור שממנו מתחילים לחשוש – והסבירות להפחתת ריבית בהחלטת הריבית הקרובה בעוד שבוע וחצי נותרה גבוהה למדי.