לדברי לסקי, הזינוק בשימוש ב-AI לקניות אונליין - במיוחד בקרב צעירים - מייצר שילוב בעייתי: "בסקר שעשינו בקרב דור ה-Z כמעט 90% מהמשיבים הודו שהם משתמשים בבינה מלאכותית לעזרה בקניות אונליין. עם זאת, בכל הנוגע למודעות לסיכוני הונאה - למרות ששני שלישים מהמשתתפים טוענים כי הם מחפשים מידע בנושא, פחות מ-20% עושים זאת בפלטפורמות מקצועיות, ומעדיפים להתייעץ עם משפחה, חברים או ברשתות החברתיות".
מומחי Visa מתארים כיצד נראית ההונאה המודרנית: אתרים שנראים מושקעים מדי ביחס למחיר, מודעות ש"קופצות" בדיוק כשאתם מחפשים מוצר מסוים, וגרסה חדשה ומסוכנת במיוחד - הודעות פרטיות שנדמות כאילו נשלחו על ידי ידוענים או מכרים.
"תחושת הדחיפות היא כלי מרכזי של הרמאים", אומרים בויזה. "מוצרים חינם, הנחות ענק או מבצעים שמסתיימים תוך דקות – כל אלה נועדו לגרום לכם לפעול במהירות. אל תילחצו - קחו את הזמן לבדוק את ההצעה, חפשו מידע על החברה, קראו ביקורות ובקרו באתר הרשמי לפני שתמסרו פרטים אישיים. קיבלתם הודעה מחבר/ה, משפיען או חברה עסקית שמבקשת כסף או מידע אישי? אל תמהרו להאמין. צרו קשר בדרך אחרת – התקשרו, בקרו באתר הרשמי או חפשו את מספר הטלפון של החברה. לעיתים קרובות מדובר בפרופילים שנפרצו".
בויזה ממליצים גם על סדרה של פעולות טכניות שיכולות לסייע: הפעילו אימות דו-שלבי, עדכנו את האפליקציות והמכשירים שלכם באופן קבוע, ובדקו את הגדרות הפרטיות בתדירות גבוהה יותר. אם נתקלתם בפרסומת, פוסט או פרופיל חשוד – דווחו לפלטפורמה, ובמקרה של העברת כספים – פנו מיד לבנק.
וההמלצה החשובה ביותר - להיצמד לאמצעי תשלום מאובטחים. "אם מבקשים מכם העברה בנקאית או לשתף פרטי כרטיס בהודעה פרטית - זו כמעט בוודאות הונאה. השתמשו רק באמצעי תשלום מאובטחים שמגנים על הרכישה שלכם. אם אין אפשרות כזו – הימנעו מרכישה מאותו הספק".
בשורה התחתונה, עונת המבצעים מביאה איתה לא רק הזדמנויות אלא גם לא מעט סיכונים, ולכן כדאי לגלות ערנות ולבדוק כל פנייה או הצעה לפני שמכניסים פרטים – אחרת אתם עלולים לגלות שהמבצע עלה לכם הרבה יותר ממה שחשבתם.
התרעות פיקוד העורף