בשורות רעות: זה התאריך בו עשוי הביטוח לאומי להפסיק לשלם קצבאות ומענקים

לקראת הדיון שנערך היום (רביעי) בכנסת, פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניתוח מקיף על מצבו הכלכלי של המוסד לביטוח לאומי.

על פי הדוח, בשנת 2019 עמדו תקבולי הביטוח הלאומי על 129.3 מיליארד ש״ח – עלייה של 2.8% לעומת השנה הקודמת. באותה שנה שולמו גמלאות בסך 93.5 מיליארד ש״ח: רוב התשלומים (83.4 מיליארד) היו גמלאות מביטוחי החובה, כגון פנסיות וקצבאות סוציאליות, בעוד 10.1 מיליארד ש״ח היו תשלומים שאינם נגבים ישירות מהאזרחים, ומומנו מתקציב המדינה.

הניתוח של מרכז המחקר בכנסת מצביע על שינוי חמור בשנת 2020, עם פרוץ משבר הקורונה. ההכנסות צנחו ל-90.5 מיליארד ש״ח, בעיקר בשל ירידה בתשלום דמי הביטוח, בעוד ההוצאות זינקו ל-118.7 מיליארד ש״ח – עלייה של 27% לעומת השנה הקודמת, בעיקר עקב תשלומי דמי אבטלה. הגירעון בתקציב המוסד הגיע כמעט ל-30 מיליארד ש״ח.

הדוח מציין כי העלייה המתמשכת בתשלומי הגמלאות נמשכת כבר שנים. בין השנים 2015 ל-2019 עלו תשלומי הגמלאות הגבייתיות בשיעור מצטבר של 33.2%, בעוד הגמלאות שאינן גבייתיות עלו ב-3.7% בלבד. גורמים דמוגרפיים, ובראשם העלייה בתוחלת החיים, מגבירים את הלחץ על המערכת ומעמידים אתגרים משמעותיים בפני קובעי המדיניות.

לפי ניתוח מרכז המחקר בכנסת, שיעור השתתפות האוצר בתקציב המוסד מאופיין בתנודתיות גבוהה. בין השנים 2009 ל-2019 נע שיעור ההשתתפות בין 39.8% ל-42.5%, כאשר בשנים 2015–2018 חלו שינויים משמעותיים בשיעור זה. בשנים האחרונות עלה חלקו של האוצר גם בשל שיפוי מלא עבור אשפוזי יולדות, שינויי מדיניות בתחום הסיעוד והגדלת קצבאות שונות. נקבע כי בשנים 2021–2023 יעמוד שיעור ההשתתפות על 56.04%, וב-2024 אף יגיע ל-57.04%.

שאלה מהותית שנותרה פתוחה, כפי שמצוין בניתוח של מרכז המחקר בכנסת, נוגעת למעמדו של הביטוח הלאומי: האם מדובר בגוף ביטוחי עצמאי שחייב לשמור על קרן עודפים כדי להבטיח עמידה בהתחייבויותיו, או שמא בזרוע ביצועית של הממשלה, שאז האחריות לאיזון התקציבי מוטלת על המדינה? החלטה בסוגיה זו תשפיע ישירות על מבנה התקציב, על שיעור ההשתתפות העתידי של האוצר ועל היכולת להבטיח רשת ביטחון סוציאלי ארוכת טווח.

המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסכם כי ללא שינויי מדיניות, תיקוני חקיקה או התאמות במנגנוני המימון, צפויה המערכת להיכנס לתקופה ממושכת של גירעון מתמשך. הדוח מציע יצירת מנגנון איזון חצי-אוטומטי לשמירה על איזון אקטוארי ארוך טווח, ובמסגרתו דמי הביטוח יוגדרו באופן אוטומטי כך שיממנו את הגירעון הצפוי. גירעון ארוך טווח יוגדר כגירעון קבוע אם הגירעון הצפוי לעשר השנים הבאות גבוה מן הגירעון הצפוי לחמש השנים הבאות.