שוד בעניבה
סמוטריץ' כבר קנס את הבנקים לפני שנה ב־2.5 מיליארד שקל, אבל זה לא השביע את תאבונו. מתווה ההטבה ללקוחות בחסות בנק ישראל עלה ב־2.5 מיליארד שקל נוספים. לפני כמה חודשים חולקו ללקוחות עוד 3 מיליארד שקל. למשל, בחשבוני נחתו לפתע 500 שקל. לא עשיתי אפילו יום מילואים אחד במלחמה, ורק אלוהים יודע במה זכיתי.
מבלי להרגיש, המערכת הבנקאית נשדדה בתוך כשנתיים בסכום עתק של 8 מיליארד שקל. זה שוד העניבה המזוין הגדול בתולדות ישראל. לו זה היה שוד עם אקדח, השודדים היו נשפטים למאסר עולם. מה היה אפשר לעשות עם 8 מיליארד שקל? למשל, להוריד את המע"מ ב־1% ולהחזירו ל־17% ולהועיל לכל האזרחים, לא רק לתושבי בני ברק או ביתר עילית.
הרווחים הרבעון יעניקו רוח גבית נוספת לפופוליזם מהקואליציה. פוליטיקאים מספרים לעצמם: מה רע במס נוסף על הבנקים החזיריים? אם הם מרוויחים, שישלמו עוד. אבל מעבר לפופוליזם, מדובר בבורוּת. הבנקים כבר משלמים מיסי עתק על הרווחים. לפי נתוני רשות המיסים, הבנקאות היא הסקטור המשלם את היקפי המס הגבוהים במשק (מס שכר ומס חברות), מבלי להביא בחשבון ניכוי מס במקור עבור פעילות לקוחות בניירות ערך. פגיעה ברווחיות הבנקים משמעותה פגיעה בהכנסות ממיסים.
אבל השאלה החשובה באמת היא מה מסתתר מאחורי השם "בנקים". האם הם נשלטים על ידי טייקונים? האם אכפת לנו שמניותיהם בבורסה יורדות? מה לבנקים וליוקר המחיה? השאלות במקומן, אבל התשובות מפתיעות.
הבנקים מוחזקים על ידי קופות גמל, השתלמות, פנסיה וביטוח, המכונים "גופים מוסדיים", ומנהלים עבורנו כספים בהיקף עתק של 3 טריליון שקל. בעקיפין הם נשלטים על ידי הציבור, שמחזיק ב־88.5% ממניותיהם. כל פגיעה בבנקאות היא פיגוע מיקוח בחסכונותינו ותוריד את שווי הפנסיה. המס שייגבה ייבלע בחור השחור ששמו "תקציב המדינה". אני כבר לא מדבר על כך שהמהלך הוא פגיעה בעצמאות בנק ישראל וביציבות הבנקים, שזה מעניין את ה"גרנדמייזר" של סמוטריץ'.
מה שמכונה "בושה" הפך כבר מזמן למוצר במחסור אצל פוליטיקאים. מיסוי סקטוריאלי של בנקאות לא קיים בשום מדינה נאורה בעולם, אבל במחשבה נוספת - מי אמר שישראל מדינה נאורה? אם היום הם ממסים את הבנקים בתירוץ של רווחי ריבית, אין סיבה שמחר לא ימסו את חברות הביטוח בגין הרווחים בביטוחי רכב. הבאות בתור עלולות להיות חברות המזון כמו תנובה, שטראוס ואסם, או בזק - שהחל מהשבוע נסחרת ללא גרעין שליטה. תירוצים כגון רווחיות עודפת או שקר מומצא אחר לא חסרים. מה שנותר לקוות לו הוא שהפקידות המקצועית באוצר תבלום את המהלכים המסוכנים באותה הנחישות שביבי דואג לגורלו המשפטי.
באותה ההזדמנות הגיע הזמן שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ייצא מאזור הנוחות ויחליף את כסיות המשי בכפפות אגרוף. כמי שער לחשיבות יציבות המערכת הבנקאית, הוא חייב להתריע כבר בהודעת הריבית הקרובה ב־24 בנובמבר מפני הצונאמי הפיננסי.
בית ישי
התרעות פיקוד העורף