"גם מפרישים הפרשות להפסדי אשראי, כלומר הם לא נפגעים מאשראי בעייתי, הפרשות כמעט אפסיות. ובשורה התחתונה, הצמיחה, ההתייעלות, רווחיות שנובעת מהריבית הגבוהה כי אנחנו ממשיכים להשאיר את הכסף בחשבונות העו"ש, כל אלה נתנו לנו עוד רבעון מצוין", סיפר.
"לא למדנו כלום, ואני חושב שצריך להאשים את הציבור", אמר והוסיף: "אבל אפשר להאשים גם את בנק ישראל, שמעדיף לשמור על הבנקים רווחיים ולא לפגוע בביצת הזהב, וגם אולי את המדינה. המדינה הייתה יכולה להתערב. כולם אומרים שאסור להתערב, וזה נורא. אבל אם רואים שלאורך השנים, שהריבית כל כך גבוהה והציבור ממשיך להשאיר את הכסף בפיקדונות העו"ש, כנראה שמשהו לא נכון קורה פה. והיה אפשר להתערב".
לאחר מכן, אמר כי "ממחר הנזק לציבור יהיה יותר קטן. נכון להיום, לוקחים את הפיקדונות שהציבור מקבל עליהן אפס, ומלווים אותם בריבית פריים. כלומר ממחר הבנקים ירוויחו פחות על האפס שנותנים לציבור. כלומר, ככל שהריבית תרד הרווחיות של הבנקים תיפגע".
לדברי גלזר, "מדובר בסכומים מאוד גבוהים. אם לנתח את מה שקרה: אחד, הציבור לא למד, ולא לומד, וקשה לו נורא עם דברים פיננסיים. וקרה עוד דבר: ההתייעלות הגדולה שעשו הבנקים, והעבירו את כולנו מפקידים בבנק לפקידים באינטרנט. בעבר, הפקידים בבנק היו עוזרים לציבור. לאינטרנט אין שום אינטרס לעזור לציבור. המחשב לא יעזור לך להעביר כספים, מה שפקיד אולי עשה בעבר".
"על רקע הרווחיות הגבוהה, ובגדול, אמרו 'הבנו, אנחנו מרוויחים המון, ניתן לכם את החלק הזה'. והאוצר שוב, על רקע הצרכים שלו, אומר 'הבנקים ממשיכים להרוויח המון, אני אקח מהם עוד'. אני מניח שנראה בתקופה הקרובה הרבה וויכוחים בנושא והרבה דעות לפה ולפה".
הוא סיכם: "בסופו של דבר, כשהבנקים הולכים כל כך הרבה, זה אולי אפילו מוצדק. המדינה בסוף תעמוד מאחורי הבנקים אם יהיו בעיות. אז כשהבנקים מרוויחים המון, המדינה יכולה לקחת קצת מזה".
התרעות פיקוד העורף