אם התקציב לא יאושר היום, יימשכו הדיונים מחר עד לכניסת השבת. מסגרת התקציב ל־2026 נאמדת ב־620 מיליארד שקל, והשאיפה היא להגיע לגירעון של 3.2% מהתוצר - כ־100 מיליארד שקל.
אולם אם לא יימצאו מקורות תקציביים למימון הגידול (באמצעות קיצוץ נוסף בתקציבי המשרדים), הגירעון יגדל כאמור ב־20 מיליארד שקל ויגיע ל־4.2% מהתוצר.
גם הוצאות נוספות בסכום הנאמד ב־10 מיליארד שקל נותרו בשלב זה ללא מקורות תקציביים. כך למשל אתמול סוכם על אי־העלאת תעריפי התחבורה הציבורית, ולא ברור מאיזה מקור תקציבי תמומן ההוצאה.
שר האוצר התחייב לרווח את מדרגות ההכנסה בדרגות שכר של 19 אלף ומעלה לחודש. העלות במקרה זה נאמדת ב־4.5 מיליארד שקל, וגם כאן לא ברור מאיפה יגיע הכסף.
סמוטריץ' גם הבטיח להכפיל את תקרת הפטור ממע"מ על קניות באתרים בחו"ל ל־150 דולר לעסקה – גם במקרה זה מדובר בהוצאה נוספת של כמיליארד שקל שבשלב זה אין לה מקור תקציבי.
כמו כן הוא בונה על האפשרות להטיל מס רכוש של 1.5% על קרקעות זמינות לבנייה שלא נעשה בהן שימוש, אך הפרוצדורה הכרוכה במימוש מס זה תהפוך את יישומו לבלתי אפשרי. מקור תקציבי נוסף שלא יבוצע נוגע לדרישה לגבות מע"מ על שירותי תיירות נכנסת – והיא נתקלת בהתנגדותו הנחרצת של שר התיירות חיים כץ.
מה שבכל זאת עשוי לצאת אל הפועל הוא הרעיון של סמוטריץ' להטיל על המערכת הבנקאית מס מיוחד שנאמד במיליארד שקל בגין רווחי הריבית המופרזים.
נראה כי מס זה, שנתקל בהתנגדות חריפה של הבנקים ובהסתייגות בנק ישראל, אכן ייושם בסופו של דבר. כך או אחרת, אישור התקציב בממשלה הוא רק שלב ראשון באישורו הסופי, וכדי שזה יקרה יש צורך בתהליך אישור מורכב וארוך של הכנסת בשלוש קריאות.
אישור זה בכל מקרה לא יקרה עד סוף 2025 אלא רק במהלך 2026. אם כך, עד לאישורו הסופי ב־31 במרץ 2026, תתנהל המדינה בתקציב חלקי מדי חודש בגובה ההוצאה בחודש המקביל ב־2025 צמוד למדד. התנהלות זו תכניס למצוקה את משרדי הממשלה. אם התקציב לא יאושר עד למועדו בחוק, הבחירות לכנסת יוקדמו.
התרעות פיקוד העורף