אבל מכיוון שכבר שפכנו טונות של מילים על מחיר המינויים ההזויים בממשלת הטרלול, נתמקד בלית ברירה שוב במי שמכונה שר האוצר. סמוטריץ' מגיע לדיוני התקציב בעיקר עם תלונות על מערכת הביטחון, הדורשת 35 מיליארד שקל נוספים, היעדר התחרות בענף הבנקאות והמחירים המוגזמים ברשתות הקמעונאות והמסחר. את הבנקאות הוא העניש בקנס מס של כמיליארד שקל. הפיגוע בעסקים הקטנים נעשה דרך הכפלת תקרת הפטור ממע"מ על קניות באתרים בחו"ל ל־150 דולר.
זאת אחיזת עיניים אלקטורלית, כי בשני המקרים, אם נרצה או לא, אנחנו משלמים את המחיר. במיסוי הבנקאות הקנס משולם דרך גופי החיסכון והפנסיה, שהם בעלי הבית של הבנקים. כל אגורה היוצאת מהבנקים לשירות המטרות ההזויות של סמוטריץ' פוגעת במישרין בחסכונות (כי יש פחות כסף לדיבידנדים).
הבנקאות חשופה לתחרות מבחוץ וגם בפנים. איך לא התעללו בבנקים? ועדת בכר הוציאה מהם את הזכות לנהל חיסכון ארוך טווח - והעבירה את המתנה לחברות הביטוח. עמלות הבנקים הוגבלו. המערכת הוגבלה בהשקעה בחברות במשק. בנוסף, נפתחה האפשרות למעבר לקוחות בין הבנקים בלחיצת כפתור בלבד. למערכת נכנסו מתחרים כמו בנק וואן זירו ובנק אש. המיליונים נשפכים במסע הפרסום שבו הפרזנטור גלעד כהנא מנסה להדגים את חזירות הבנקים. אמנון שעשוע, הבעלים של וואן זירו, הפסיד בשלוש השנים האחרונות כ־900 מיליון שקל. כעת, לאחר שנכווה, הוא מבקש לשתף גופים מוסדיים.
האבסורד התורן הוא שכעת מנסים להעניק לחברות הביטוח רישיונות לניהול בנקים. למרות כל אלה, גם בתוך המערכת הבנקאית התפתחה תחרות, במיוחד בתחום המשכנתאות. ואם אחרי כל אלה הבנקאות עדיין רווחית כל כך, איך ייתכן ששום בנק זר לא מסתער עליה כדי לבזוז את השלל? הסיבה היא אנשים כמו סמוטריץ', שכשמתחשק להם מטילים מס על הבנקים. סיטי בנק האמריקאי היה האחרון שהתעניין לפני 20 שנה, אבל קיבל רגליים קרות והסביר זאת גם ברגולציה. עכשיו אתם מבינים מהי רגולציה.
הסוחרים נענשים בכך שהם נאלצים להתחרות עם יד אחת קשורה. במאבק נגדם, שר האוצר מנסה לבלבל עם תעלולי מס: הוא העלה את המע"מ ב־1% ל־18%, השקולים לאובדן הכנסות של 7.5 מיליארד שקל - ואת זה משלם כלל הציבור. מאידך, הכפלת הפטור ממע"מ עולה לאוצר רק כמיליארד שקל. בקיצור - באצבע אחת הוא נותן, ובשתי ידיים הוא בוזז. מדובר בעבודה בעיניים לטובת צעירי הרשת, החומדים באלי אקספרס או ב־TEMO עוד שעון מעורר עם קוקייה שוויצרית או משקפי שמש דמויי ריי באן.
סמוטריץ' משמיץ את שטראוס ותנובה, ומאשים אותן בפערי המחיר של 30% לעומת אירופה. נזכיר שלפני 20 שנה לא היו פערים בשוק המזון. כדי שהמחירים יירדו, שר האוצר מוזמן לפתוח חסמי יבוא כפי שהיה בענפי הריהוט וההלבשה, ולא כמו הרפורמה הכושלת שהוא מנסה להוביל במשק החלב, המהווה פגיעה נטו בביטחון התזונתי.
ואם שר האוצר מתייסר רגע לפני הבחירות על יוקר המחיה, אזי צדקה מתחילה בבית. הוא מוזמן לבטל מע"מ על מוצרי יסוד כמו חלב, ביצים, סוכר וקמח. אם לא, אז להשוות את המע"מ למקובל באירופה - ופערי המחירים יצטמצמו ב־10%. אבל למרות האבסורד, באוצר לא רק שלא שוקלים הורדת מע"מ, אלא שוקלים את העלאתו ב־1% נוסף - ל־19% - בשל הגידול בתקציב הביטחון.
שיח המונופולים הזכיר לי את מונופול הכשרות שמחזיק את מונופול הקשר עם אלוהים. הוא מתחזק מאות משרות מיותרות של עסקני ש"ס, אף שאפשר להסתפק בהכשר של רבנים בחו"ל. ביטול הכשרות המקומית הוא מעשה חסד מאין כמוהו, והוא יחסוך מאות מיליוני שקלים לשנה. בנוסף, הוא ימנע ביזיונות כמו שפיכתם לביוב של מיליוני ליטר חלב בגלל החלטה של איזה רב בריח.
גם המתחולל בהוראת הקבע ששמה מס הארנונה, הצמודה למדד ולשכר במגזר הציבורי, הוא שערורייה בפני עצמה. השבוע החליטו נתניהו וסמוטריץ', לתדהמת המגזר העסקי, לבטל את האיסור על העלאות חריגות בארנונה שהטיל משה ארבל כשר הפנים. אז הנה, מר סמוטריץ', סט הצעדים כדי להפסיק לקטר ולחולל תחרות. כבר היה מהלך כזה בעבר, כמו פתיחת שוק הסלולר לתחרות בצעד אמיץ של שר האוצר משה כחלון, שגרמה לצניחת התעריפים ממאות שקלים לחודש לפחות מ־50 שקל לחודש. לסמוטריץ' גם מומלץ לשוחח עם שר הביטחון ישראל כ"ץ, שכשר תחבורה הוביל את רפורמת השמיים הפתוחים.
שינוי באיכות הנהיגה אינו עניין של זבנג וגמרנו, כמו פתרון הפלא של רגב, שממליצה לקנוס ב־10,000 שקלים משתמשים בסלולר בנהיגה. המלחמה סיזיפית ולא מתגמלת פוליטית. בדרכה, היא פוגשת קבוצות לחץ פוליטיות וחברי מרכז. אבל שר האוצר, שנמצא מתחת לאחוז חסימה, בוחר בקיצורי דרך וחושש, ובצדק, שבעוד שנה הוא יהפוך לשמועה, שאת עקבותיה ינסה לאתר משמר הכנסת.
ההסתדרות נקלעה למצב רגיש מאוד: מצד אחד, היא חייבת במסגרת תפקידה החוקי להגן על זכויות העובדים ולהציג עסקים כרגיל - והיא אכן עושה את זה. מאידך, היא חייבת לפעול בדרך שבה קיפודים עושים אהבה: בזהירות - כדי לא לדרוך על רגליו של מזכ"ל ההסתדרות, שנותר ספון בביתו, אך מעודכן כל העת. בעקבות החשדות נגדו, בר־דוד אמור להישאר במעצר בית עד 8 בדצמבר בשבוע הבא. אם לא יקרה דבר חריג, הוא צפוי לחזור לכיסא היו"ר, אבל העניין מבחינה משפטית לא סגור עד הסוף.
את הלקונה האומללה מנצל סמוטריץ' עד הסוף כדי להגניב רפורמות במסגרת חוק ההסדרים, שחלקן יפגעו ללא ספק בעובדים. בהסתדרות לא מוותרים, ודורשים דיון שקוף ורשת הגנה לעובדים ולשירותים החיוניים. "אנחנו בעד חדשנות, אך לא במחיר של עקירת תשתיות חיוניות מידי הציבור והימור על עתידם של אזרחי ישראל. אם נראה ניסיונות להוביל מהלכים חפוזים שכל מטרתם להביא להפרטה בלתי מבוקרת, לא נעמוד מהצד - ונגן על העובדים", אומר בלומנברג.
על מה מלינים בארגון העובדים? הסעיף העיקרי הוא מגמת הפרטה בתשתיות, שעלולה לסכן בעיקר את עובדי התחבורה. מדובר בהמלצה להפרטת רכבת ישראל והוצאת שירות התחזוקה וההפעלה מידיה. בנוגע לעובדי רשות שדות התעופה, קיים חשש מהעברת נמלי התעופה לגופים פרטיים. "הצעת החוק מאפשרת הפעלה בידי זכיין בעל אינטרס מסחרי", מזהירים בהסתדרות.
מהלך נוסף נוגע לקידום נמלים חדשים באשקלון ובחדרה. "נדרשת הוכחת ניצול של לפחות 90% מהקיבולת הנוכחית במשך תקופה ממושכת, בטרם יהיה מקום להרחבה", מזהירים בהסתדרות. עוד נכתב כי הוצאת פעילות מקצועית מחברת החשמל וקצא"א תגרום לאובדן ידע תפעולי שנצבר במשך עשורים, תפגע ברציפות אספקת אנרגיה בעת חירום ותייצר סיכוני בטיחות. וכמובן, קיימת גם הרפורמה השנויה במחלוקת במשק החלב, שעלולה לפגוע בייצור המקומי ובביטחון המזון. ההסתדרות מתנגדת לביטול מכסות ולהרחבת יבוא בענף החלב.
בעיה נוספת נוגעת לריווח מדרגות המס, שצפוי להיטיב באופן פרדוקסלי בעיקר עם העשירונים העליונים. נזכיר שהמגזר הציבורי נרתם לפני שנה לסיוע בסתימת גירעון האוצר - בין השאר, דרך ויתור על יום חופשה. גורמים בהסתדרות מדגישים שהמדיניות לאי־שליפה מיידית של נשק השביתה נותרה בעינה. עם זאת, אם יתברר שהאוצר מתעלם לחלוטין מעמדותיהם, הם לא יהססו להפעיל את כל הכלים העומדים לרשותם, עם או בלי היו"ר בר־דוד.
התרעות פיקוד העורף