תחת מעטה טכני של דוחות, טבלאות וסיווגים מנהליים מסתתרת תמונה מטרידה במיוחד: עשרות רשויות מקומיות בישראל מוגדרות רשמית כ"רשויות בהבראה" – הדרג הנמוך והקשה ביותר מבחינת מצבן הפיננסי, יכולת הגבייה, מבנה החוב והיכולת לספק שירותים בסיסיים לתושביהן. מדובר בלא פחות מ-58 רשויות שנכללות כיום במסלולי הבראה שונים, אך בקטגוריית ההבראה המלאה נמצאות הרשויות שהצליחו להגיע אל תחתית הסולם הכלכלי של השלטון המקומי. אלו רשויות שנדרשות לתכנית התערבות ממשלתית עמוקה, שכוללת לא רק ליווי צמוד של חשב מלווה, אלא גם קיצוץ רוחבי בתקציבים, מימוש נכסים, הסדרי חובות וצעדים מבניים שנועדו לנסות ולהחזיר אותן לנשימה.
הרשויות בקטגוריה הזו מאופיינות בדר"כ בגירעונות מצטברים גבוהים, יחס חוב שמטפס לעיתים לרמות בלתי סבירות ושיעורי גבייה שמרחיקים אותן מאיזון תקציבי בר-קיימא. מעבר לכך, רבות מהן סובלות מכשלי עומק - החל מהעדר אזורי תעסוקה ומסחר שמסוגלים לייצר הכנסות משמעותיות, דרך תלות במענקי איזון ממשלתיים, ועד ניהול שוטף לקוי ומתמשך. מסמך הכנסת מדגיש כי חלק מהרשויות הללו חוזרות שוב ושוב למסלול הבראה, מה שמכונה "הבראה כרונית" - תופעה הממחישה עד כמה הכלי הזה לא מצליח לייצר שינוי מבני אמיתי.
דוח מבקר המדינה, המצוטט אף הוא במסמך, מזהיר כי למרות המנגנון המורכב של תכניות ההבראה, ברבות מהרשויות המהלך כלל אינו מצליח לייצר שינוי משמעותי. התכניות מאושרות לעיתים באיחור, מוקדי הכשל אינם מטופלים בעומק, הפיקוח חלקי והצעדים המעשיים אינם מגיעים לידי ביצוע. כך נוצר מצב אבסורדי שבו תכנית שנועדה לחלץ רשות ממשבר תקציבי הופכת למסלול מתמשך שבו אין יציאה אמיתית.
דוח מבקר המדינה, המצוטט אף הוא במסמך, מזהיר כי למרות המנגנון המורכב של תכניות ההבראה, ברבות מהרשויות המהלך כלל אינו מצליח לייצר שינוי משמעותי. התכניות מאושרות לעיתים באיחור, מוקדי הכשל אינם מטופלים בעומק, הפיקוח חלקי והצעדים המעשיים אינם מגיעים לידי ביצוע. כך נוצר מצב אבסורדי שבו תכנית שנועדה לחלץ רשות ממשבר תקציבי הופכת למסלול מתמשך שבו אין יציאה אמיתית.
התרעות פיקוד העורף