1
היבוא יהיה אפשרי, לאחר התרת היבוא ע"י שר הכלכלה ובהתייעצות עם שרי החקלאות והאוצר. למה לתת למשרד הכלכלה סמכות בנושא כה רגיש, אם המשרד ורשות התחרות כבר נכשלו בכל הנוגע לתוכנית "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ובכך אפשרו ליבואנים, בעיקר "הבלעדיים", לעשות במשק הישראלי כבשלהם בשנתיים של המלחמה?
היות שהצעת אגף התקציבים היא להפחית את מחיר הגג שמחלבות ישלמו לרפתנים ב־15%, בהדרגה במשך 27 חודשים, ברור כשמש כי זה יביא בהגדרה ובהכרח לסגירת רפתות קטנות, או לא יעילות, או נמצאות הרחק מהמחלבות, מה שיביא לירידה מיידית בהיצע החלב הניגר בישראל.
במקביל, הפחתת מחיר היעד של החלב תגרור לעלייה ברווחיות המחלבות שחלקן, כמו טרה, כלל אינן מתלהבות היום לייצר חלב ניגר במחיר מפוקח ומעדיפות תחליפים וגבינות שאינן "במחיר מפוקח".
החוק קובע כי שר החקלאות יחייב את המחלבות לרכוש כמות מוגדרת של חלב "מוגן" מהרפתנים במחיר שייקבע. אפשר היה לחשוב כי המחלבות עומדות היום בתנאים להפיק חלב במחיר מפוקח – למעשה, פרט לתנובה השאר לא ממש מתלהבות היום להפיק חלב מפוקח, אז למה שעם העברת הצעת החוק ייענו לצו של שר החקלאות?
הרפתן מקבל היום 2.5 שקלים לליטר חלב, כשהעלויות יכולות להגיע ל־1.84 שקלים לליטר. זאת בזמן שליטר חלב בשקית פלסטיק נמכר ב־5.38 שקלים לליטר, ללא מע"מ. לאן הולך כל הרווח? בקרטון שעולה 6.1 שקלים לליטר, ללא מע"מ, לאן הולך הפער? למחלבות, שהיה מקום לבקש מהן להתייעל, שהן סוג של מונופול מאושר? למה לא מפחיתים להן את המרווח? ולמה לרפתנים כן?
פשוט אין מהיכן לייבא חלב ניגר, ואם יש, קשה לייבא אותו. מרכיב המים בחלב מגיע ל־85%, ההובלה, הקירור, שמירה על הטריות, עמידה בתקני משרד הבריאות, הכשרות הרבנית הנדרשת בהגדרה - כולם יקרים, לא כדאי לייבא.
ונניח כי היה צורך לייבא חלב עכשיו, מהיכן נייבא? כולם חולמים על יבוא מפולין, אבל יבוא חלב טרי מפולין אינו מעשי, בעיקר בגלל עלויות שינוע גבוהות, תוקף חיי מדף קצר והצורך בשרשרת אספקה קרה.
כל הנאמר הופך את יבוא החלב מפולין ליקר יותר או בלתי אפשרי לוגיסטית בהשוואה לחלב המיוצר מקומית בישראל, למרות ניסיונות - כפי שעשה רמי לוי לתקופת מה. עלויות שינוע החלב המקורר גבוהות, תנודתיות ולא יציבות לאספקה שוטפת של מוצר כה בסיסי.
2
פולין היא מעצמת ייצור חלב. היא מפיקה חלב, אבקת חלב וגבינות, ועיקר התוצרת מיוצאת לגרמניה השכנה, לצ'כיה ואפילו להולנד. המטרה של פולין היא להרחיב את היצוא לצפון אפריקה ולאסיה, שם רמת החיים עולה, מה שמביא גם להתייקרות מחיר החלב. עוד מביאות להתייקרות החלב הפולני גם דרישות האיחוד האירופי ל"ייצור ירוק", כלומר שמירה על איכות הסביבה בתהליך הייצור והשיווק.
התחרות בשוק החלב העולמי מחייבת את הרפתנים הפולנים להתייעל ולעבור לאוטומציה. תעשיית החלב ומוצריו מסובסדת ישירות ובעקיפין בידי ממשלת פולין והאיחוד האירופי, דרך הזרמת הון של האיחוד באמצעות CAP ו(Common Agricultural Policy), עם תשלומים ישירים לרפתנים באישור האיחוד האירופי, עוד תקציבים של האיחוד לפיתוח הכפר והפיכתו למודרני. האיחוד האירופאי גם מתחייב לקנות מפולין עודפי חמאה במקרה הצורך.
גם קרנות ממשלתיות למודרניזציה של הענף מזרימות הון, שנועד להבטיח את בריאות הפרות ולתת תמיכה ממשלתית למניעת משברים בענף. ממשלת פולין תומכת גם ברפתות קטנות באמצעות תוכנית לסבסוד לאומי של אנרגיה והעדפה של השלטון להשקעות בתעשיית החלב. ומה יקרה ביום שפולין תעמוד על רגליה והתמיכה של אירופה תיעלם? המחירים של החלב יעלו ויושתו גם על ישראל.
האם נוכל להחזיר את הגלגל לאחור ולהקים מחלבות מודרניות חדשות במקום המחלבות שנסגרו? אם כן, אז בבקשה: יואיל בטובו משרד האוצר להוציא מיליארדי שקלים ממש עכשיו, בהצעת התקציב החדשה לשנת 2026, כדי להקים רפתות מודרניות בישראל בסבסוד כבד לטובת הרפתנים - שאם לא כן, הרפתנים ייזרקו לרחוב בשנים הבאות.
הדרך, שצריכה להיות ברורה ונחרצת, תכלול המשך החזקת הקרקעות ביישובים, כדי שהרפתות לא יפלו לידי ערלים. כבר היום ישנו מעבר של ציוד רפתות ופרות שנמכר לפלסטינים. על מה נלחם עם ישראל, אם לא על הרפת בקצוות הארץ לקבוע את גבולותינו? ברגע שרפת נסגרת, אין דרך חזרה, חד וחלק.
3
האם הנמלים יקימו כעת, לצד מתקני ומחסני שינוע לברזל, פלדה, מלט, גרעינים וברזל, גם מתקנים לשינוע חלב קר מאוחסן בתנאים הרמטיים הנדרשים על פי תקני משרד הבריאות? התוצאה בשטח תהיה כי בפועל ייבאו עם פתיחת השוק לתחרות בשוק מוצרי החלב, גבינות איכות טעימות מאירופה, שבישראל הן הרבה יותר יקרות מאשר בארץ הייצור. אם הצעת החוק תעבור, המחלבות אומנם יזכו לקנות חלב מהרפתות במחיר הזול ב־15% לעומת המחיר העכשווי, אבל בהמשך יש בכך משום עקב אכילס.
המחלבות תקבלנה מכה, כי הן תובסנה בשוק הגבינות מול הענקיות האירופיות, ומעכשיו גם האמריקאיות. המצב של המחלבות בתחום הגבינות אף חמור עוד יותר, והוא יורע עם חתימת הסכם סחר חופשי חדש, כולל מוצרים חקלאיים מול ארה"ב, כדרישת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
שימו לב: לפ"י ה־OECD, היצואנית הדינמית והגדולה ביותר בעשור הקרוב של מוצרי חלב תהיה ארה"ב, בייחוד חלבון מי גבינה המיועד לתעשיית המזון. ההצפה של ישראל בגבינות מחו"ל לא תוכל לפצות את המחלבות, אפילו שמחיר חומר הגלם לייצור גבינות בישראל, החלב, יהיה זול יותר עבורן.
בשלב ראשון היצרנים באירופה ישטפו את ישראל בגבינות במחירי היצף אדירים.המחלבות הישראליות תאלצנה לסגור את קווי הייצור של הגבינות, לאחר שהשקיעו בהם עמל של שנים, ורק מעטות תוכלנה להישאר בשוק הגבינות הרווחי.
לאחר חודשים או שנים מעטות, עם צמצום הייצור בשוק הגבינות המקומי, יוכלו היצרניות והיבואנים מאירופה להעלות את מחירי הגבינות חד וחלק, בשיטה הקלאסית של שבירת המתחרים: קודם להציף, אחר כך להוציא יצרנים מהשוק - ואחר כך להעלות מחירים בהיעדר ברירה לצרכן.
לפי הערכות ה־OECD, בעשור הקרוב 30% מתפוקת החלב תהפוך לגבינה בגלל השינוע היקר של חלב גולמי ממדינה אחת לרעותה. פחות מ־7% מתפוקת החלב בעולם נסחרת בינלאומית, כך הארגון. בסופו של דבר קל יותר לייבא מוצרים כמו גבינות, שערכן גבוה יותר ליחידת נפח, מאשר חלב נוזלי. כבר בקיץ, סתיו וחורף 2026 יהיו לכם הרבה גבינות על המדף, החלב במחסור? "אם אין חלב, תאכלו גבינות".
המחלבות בישראל ערות לנעשה, הן עושות מאמץ אדיר להצביע לחיכו של הישראלי תחליפי חלב ללא חלב בצבע לבן, או חלב עם תוספות, או חלב מעושר בוויטמינים ותוספות - העיקר שלא יהיה תחת הגדרת החלב שבפיקוח.
4
ומה לגבי שאר המדינות? כבר כיום קשה לייבא חלב מאירופה. מחלת הפה והטלפיים התפשטה באיחוד האירופי בינואר־מרס השנה, ובטח שאנחנו לא רוצים לייבא מחלות לישראל. היות שרמת החיים בעולם עולה וחלב ומוצריו נצרכים יותר גם באפריקה ואסיה, המחירים בעולם מוצרי החלב לא עומדים לרדת.
הודו ופקיסטן מגדילות משמעותית צריכת החלב כדי לספק לאוכלוסייה חלב המכיל שילוב עשיר של רכיבי תזונה חיוניים: חלבון, פחמימות, לקטוז, שומן, ויטמינים (A, B12) ומינרלים כמו סידן, אשלגן, זרחן, מגנזיום ואבץ. החלב נחשב למזון בעל צפיפות תזונתית גבוהה, המספק יותר מעשרה רכיבים החשובים לבניית הגוף, גדילתו ותפקודו, ובמיוחד לבריאות העצמות.
הצפי של ה־OECD הוא כי במדינות העשירות יותר, אירופה וארה"ב, ייצור החלב לא יעלה, ויעבור להודו ופקיסטן. לדברי הארגון, רק חלק קטן מתפוקת החלב העולמית נסחרת בכלל. רוב הסחר הוא במוצרי חלב, קרי גבינות. הערכת הארגון היא כי העלייה ברמת החיים במדינות המתפתחות והעניות תביא לעליה בשעור שנתי של 1.8% בצריכת החלב העולמית בעשור ב־2034, עלייה בשיעור המרבי מבין כל המוצרים החקלאיים.
אלא שבעוד הייצור של חלב בהודו ממריא, באירופה יהיה קפאון בתפוקה של החלב בעשור הקרוב, מעריך ה־OECD. במערב חלקו של החלב האורגני בתזונה, שחלקו בחלק ממדינות אירופה כבר מגיע ל־10%, יעלה. ייצור החלב האורגני יקר מאוד ולכן מחירו גבוה. אם הכל יתייקר ויהיה מחסור בחלב, תוכלו להתנחם בפרוסת לחם מרוחה בחמאה, שמחירה צפוי לרדת בשנתיים הקרובות לפי ה־OECD.
חלב לקפה יהיה מספיק, ואם לא אתם מוזמנים להשתמש במוצרי התחליף הפופולריים ברחבי העולם המפותח: שיבולת שועל, סויה, אורז, שקדים. מהיכן יהיה חלב לשאר המטרות גם בקיץ הקרוב? למשרד האוצר פתרונים. למה בכלל שינו את שמו של משרד החקלאות ל"משרד החקלאות וביטחון המזון"? ביטחון מזון ברפורמה המוצעת, אין.
התרעות פיקוד העורף