עוד דיבר על עתודות הגז ועל הכיוון לשינוי מפת האנרגיה בישראל: "מה שנעשה אז, אנחנו עובדים על זה שיהיו עוד עתודות במשק הישראלי. בנוסף משנים את מפת האנרגיה, שלא תסתמך רק על דלק שמבוסס על גז טבעי - אלא רוצים לקדם אנרגיה מתחדשת. אנחנו מדברים על 20 שנה מהיום. לפני 20 שנה מדינת ישראל קיבלה החלטה שהיא רוצה להרחיב את תחנת הכוח הפחמית באשקלון. זאת הייתה ההחלטה של משרד התשתיות, מישהו חושב שזה נכון?".
בהמשך, הסביר את החשיבות של קרן העושר לשמירה על הדורות הבאים: "אנחנו רואים את הריבית של קרן העושר. היא נשמרת לדורות הבאים. קרן העושר זה מושג שעולה באחוזים נמוכים, ואחרי שמחזירים את ההשקעות רואים את האחוזים האלו. עם השנים זה יגדל ויש מודלים של זה, וזה הוצג בכנסת. ראשות המיסים יודעת להציג את הגידול הנתון בשנים הבאות".
עוד הסביר: "לא סתם ההסכם לקח שלושה חודשים. קיבלנו הרחבת כושר הפקה. האם היה אפשר לפתח על בסיס הביקושים שהולכים ועולים לאט? התשובה היא לא. קיבלנו הרחבה שלא הייתה קוראת בלי לקוח גדול שקוראים לו מצרים, שלוקחת הרבה גז. מה אנחנו נרוויח מזה? יש לנו אסדה אחת, שחלילה קורה משהו, והיא יודעת לספק לנו את כל צרכינו".
בר יוסף דיבר על הביטחון האנרגטי של ישראל: "כלל המערכות מכירות את ההסכמים שאנחנו עושים, וכל אחת תורמת את חלקה לביטחון ישראל. אנחנו בביטחון האנרגטי. אנחנו דואגים לקבל את מרב התועלות ממדינת ישראל".
לסיום, הסביר על המשא ומתן עם חברת החשמל ועל ההישגים ליצרני החשמל הפרטיים: "קודם כול המשא ומתן של חברת החשמל הוא משא ומתן של קבוצה אחרת, שאוחזת במאגר תמר. אנחנו משלמים חשמל לא רק לחברת החשמל - וזה הישג. החזרנו לשולחן המשא ומתן עבור כל יצרן חשמל פרטי, השגנו להם מחירים שפעם אחרונה ראינו במתווה הגז. חוץ מהמשא ומתן הזה, לחברות האלו השגנו ודאות מחירים, ובנוסף לעסקאות קצרות טווח קיבלנו אותו באותו מחיר. אז ליצרני חשמל הולך להיות מחיר יותר טוב ממה שהם הכירו עד כה, בשביל זה עבדנו".
התרעות פיקוד העורף