עוד אמר אזולאי כי "הדרך להתמודד עם האתגר הזה של הרכבת תיק השקעות במציאות היא לנסות לזהות את המגמות ארוכות הטווח שיניעו את הסקטורים והכלכלות השונות ופחות את התנודות קצרות הטווח. לשם דוגמה, האם יש השפעה רבה על תיק ממוצע אם האינפלציה תהיה בשנה הקרובה 1.9% או 2.4%? בשוליים בלבד. לעומת זאת, אם המגמה של עלייה במתח הגיאו-פוליטי בעולם תימשך, התעשיות הביטחוניות תמשכנה להיות מושפעות מכך במידה רבה. להלן שלוש מגמות מאקרו עיקריות שהשפעתן תורגש להערכתנו לא רק בשנה הקרובה, אלא לאורך זמן רב".
"הסיבה השנייה שבגינה אנחנו סבורים ששוק הסחורות ראוי למקום ראוי בתיק ההשקעות היא הירידה בהיצע לצד עלייה בביקוש", אמר אזולאי והוסיף כי "דינמיקה כלכלית בסיסית. בניגוד למוצרים ושירותים, בהפקת נפט, בכרייה, בזיקוק ובהובלה אין “כפתור” להגדלת תפוקה מהירה. פרויקטים חדשים לוקחים שנים, אישורים לוקחים זמן, והעלות ההונית גבוהה. לכן, השנים האחרונות של השקעות חסרות בהרחבת היצע יצרו מצב שבו המערכת הגלובלית מגיבה לאט יותר לעלייה בביקוש. כשיכולת התגובה נמוכה, המחיר הוא שמאזן את השוק, הוא עולה עד שהביקוש מתמתן או עד שהיצע חדש באמת מגיע, ותהליך כזה, מטבעו, אינו אורך שבועות אלא של רבעונים ושנים".
עוד אמר: "הירידה בהשקעות ובהיצע מוצאת את הכלכלה הגלובלית על סיפה של מהפיכה תעשייתית חדשה. הפריצה של הבינה המלאכותית מצריכה השקעות ענק בתשתיות רשת החשמל, מעבר אנרגטי והאצה בבניית דאטה סנטרים ושרשראות אספקה. כל אלה הם תהליכים שמגדילים דרישה למתכות תעשייתיות, לאנרגיה, ולעיתים גם לחומרי גלם “נישתיים” יותר. זהו אינו אירוע חד פעמי, כי אם שינוי מבני גלובלי. לכל זה מתווספת גם ההקלה המוניטרית שחלה בשנתיים האחרונות שעשויה לעודד השקעות אשר במקרה של סחורות זקוקה הצורך הוא בהקצאות הון בהיקף גדול מאוד.
בעוד שבעבר התפישה היתה שהשקעה בסחורות משמשת כהגנה מפני אינפלציה, הפעם אנחנו סבורים שהיא עשויה להיות כוח מניע לכלכלה הגלובלית בשנים הקרובות ועל כן אנחנו מגדילים את החשיפה לתחום באמצעות השקעה בחברות כרייה וחברות אשר מספקות את התשתיות והכלים לפיתוח של המקורות השונים של הסחורות".
התרעות פיקוד העורף