מחקר שנערך במרכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב חושף: 267 חברות דזרטק פעילות כיום בישראל. הנגב הפך בשנים האחרונות לבירת האקלים ומייצא פתרונות לאתגרים הגדולים והמהותיים בעולם עם פוטנציאל וחשיבות כלכלית רחבה.
סקטור הדזרטק (DeserTech) הישראלי מבסס את מעמדו כמנוע צמיחה לאומי. כך עולה מדו"ח מקיף שמפורסם היום (רביעי) על ידי מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים, והוצג לראשונה באירוע השנתי של המרכז בו השתתפו גורמים רבים מהתעשייה. הדו"ח מראה כי כיום בישראל פועלות 267 חברות בתחום הדזרטק, ובכך מציג תמונה של אקוסיסטם בוגר, שכבר מזמן אינו "נישה", אלא כזה שהפך לשכבה כלכלית רלוונטית בתוך תחום הקליימטק (ClimateTech) הישראלי, שמושך השקעות עתק ומספק מענה קריטי למשברים גלובליים.
בהסתכלות לאומית, הנגב מציג קפיצה משמעותית: מספר חברות הדזרטק המבוססות באזור זינק מ-20 בשנת 2022 ל-54 בשנת 2025 – גידול של כ-170% בתוך שלוש שנים. כיום, כ-25% מכלל חברות הדזרטק בישראל פועלות בנגב. שיעור זה מצביע על פער משמעותי לטובת הנגב ביחס לסקטורים טכנולוגיים אחרים בישראל, שבהם הנגב מהווה לרוב רק 2-3% מהפעילות.
כמו כן, הדו״ח מדגיש כי הנגב אינו משמש עוד כ"אתר ניסויים" בלבד, אלא כבסיס תפעולי ליזמות, פיילוטים ולוולידציה של פתרונות בתנאי אקלים קיצוניים, דבר המהווה יתרון תחרותי משמעותי עבור חברות הסטארטאפ הישראליות, בדרך לחדירה לשווקים גלובליים.
בהיבטי השקעות, הדו״ח מראה כי 40% מהחברות דיווחו כי קיבלו השקעת הון סיכון בשלוש השנים האחרונות, אינדיקציה ברורה לעניין מסחרי גובר ולהתבגרות השוק, במיוחד סביב פתרונות דזרטק סקיילביליים עם יכולת הטמעה מבוססת. כמו כן, הדו"ח נותן דוגמה לשורת חברות דזרטק ישראליות שגייסו עשרות ומאות מיליוני דולרים בשנים האחרונות, בהן CropX, שמפתחת פתרונות לניהול חקלאי וגייסה מעל 60 מיליון דולר, Nostromo Energy שמפתחת פתרונות אגירת אנרגיה ברי-קיימא עם 53 מיליון דולר, Bernmiller Energy שפועלת בעולמות אגירת האנרגיה התרמית וגייסה כ-84 מיליון דולר ו- N Drip שמפתחת מערכת השקייה במיקרו-טפטוף עם התחייבות מימון בהיקף של עד 305.5 מיליון דולר.
בהתייחס למגמות ולגורמים המניעים את השוק, הדו״ח מצביע על כך שהצמיחה בדזרטק אינה מונעת רק מחדשנות טכנולוגית, אלא גם, ובעיקר מלחצים גלובליים ברורים: מחסור במים, רגולציה סביבתית, סיכוני אקלים, צורך בחוסן אנרגטי והאצת דיגיטציה של תשתיות.
חיבור כלל הנתונים המצוינים בדו״ח מצייר תמונה כלכלית ברורה: ישראל בונה יתרון יחסי לא רק בפיתוח טכנולוגיות דזרטק, אלא ביכולת להוכיח הטמעה בתנאי קיצון ולייצא פתרונות לשווקים שבהם המחסור במים, אנרגיה וחוסן תשתיתי הוא צורך קיומי.
הריכוז ההולך וגדל של חברות דזרטק הפועלות בנגב, לצד צרכים תשתיתיים גלובליים ברורים, מייצר שילוב של תעשייה אמיתית, ביקוש בינלאומי והזדמנות לאומית לצמיחה אזורית ארוכת טווח. דבר משמעותי ביותר בהתחשב באקלים הכלכלי והפוליטי בו נמצאת ישראל בתקופה האחרונה.
סיוון כהן שחרי, מנכ״ל מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים: ״הנתונים בדו״ח מראים שענף הדזרטק בישראל כבר אינו תחום ניסיוני, אלא תעשייה שנמצאת בנקודת הבשלה. היתרון של ישראל, ובמיוחד של הנגב, הוא היכולת לפתח, לבחון ולהטמיע פתרונות בתנאי קיצון אמיתיים של מים, אנרגיה ואקלים, ואז לצאת איתם לשווקים שבהם האתגרים האלה הם יומיומיים. זה שילוב של צורך גלובלי, יכולת טכנולוגית והזדמנות לצמיחה אזורית עם אימפקט כלכלי ממשי. חשוב שנמשיך לטפח אותו ולהשתמש בנגב כ'ארגז החול' של מדינת ישראל על מנת שנוכל לשמור על היתרון הישראלי בפיתוח וייצוא פתרונות טכנולוגיים מהותיים לעשרות מדינות ברחבי העולם.״
התרעות פיקוד העורף