מספר היוצאים בדצמבר גבוה גם ממספר היוצאים לחו"ל בכל חודש לפני המלחמה בשנת 2023. מספר הישראלים שיצאו לחו"ל בדרך האוויר בכל שנת 2025 היה 8.292 מיליון - כמעט כמו השיא טרם התפרצות נגיף הקורונה בשנת 2019, עת יצאו 8.311 מיליון ישראלים לחו"ל דרך האוויר.
הנהירה לחו"ל כמוה כאנחת רווחה של הישראלים, שידיהם היו כבולות בידי חברות מסחריות, חנויות רשת ושאר החברות הישראליות שהצליחו לכפות מחירים גבוהים על הישראלים, שנאנקו תחת הנטל במשך שתי שנות המלחמה. יכולתן של החברות הישראליות נחלשת והתוצאות כבר ניכרת בשטח: פדיון רשתות השיווק עלה בשיעור שנתי מזערי של 0.6% בלבד בשלושת החודשים ספטמבר־נובמבר 2025 לאחר עלייה בשיעור של 6.2% בשלושת החודשים קודם לכן. אפילו קניית מזון עלתה בשיעור שנתי של 1.1% בלבד, לאחר עלייה של 3.1% בשלושת החודשים קודם לכן, יוני־אוגוסט.
גם בתחום התעופה המחירים יורדים. מחירי הטיסות והנופש בחו"ל בירידה על רקע הגידול בהיצע מושבים בטיסות לחו"ל של חברות התעופה, המגדילות את פעילותן כאמור. ההזדמנויות במשק הישראלי זוהו מיד בחודשים האחרונים על ידי חברות תעופה זרות רבות, שחידשו או הגבירו את טיסותיהן לישראל.
בנוסף לחברות מוכרות כמו SAS הסקנדינבית, ITA האיטלקית, לופטהנזה וחברות הבת שלה, אוסטריאן וסוויס, בריטיש ואיבריה, שחזרו תוך הגברת תדירות, נכנסו גם חברות חדשות כמו Sky Express היוונית ו־Animawings הרומנית, במסגרת הביקוש הגואה מצד הישראלים. Aegean Airlines היוונית ו־Air Europa הספרדית חידשו פעילות בקיץ 2025. גם אייר אינדיה מחדשת את הטיסות הישירות, ומציעה ארבע טיסות בשבוע לישראל כבר החודש. ריינאייר ואיזיג'ט טרם שבו לישראל.
כיום פועלות בקו לישראל 53־64 חברות תעופה, כולל ארבע הישראליות. זאת לאחר שבתקופת המלחמה אל־על ויתר חברות התעופה הישראליות העלו מחירים בשיעור ניכר באין תחרות, רווחיהן נסקו לשמיים והדיבידנדים של חברת אל־על נשפכים עתה כקרן השפע. נזכיר כי מדינת ישראל, באמצעות חברת הביטוח שלה, ביטחה את צי המטוסים הישראלי בסכום של שישה מיליארד דולר עם פרוץ המלחמה, כך שהסיכון היה על המדינה - והרווח כולו של בעלי המניות של אל־על ובכיריה.
אפילו הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, בוחנת זה תקופה ארוכה האם אל־על ניצלה את יציאת חברות התעופה הזרות מנתב"ג כדי להעלות מחירים באופן מונופוליסטי בקווי טיסה מסוימים, בעיקר לצפון אמריקה ולמזרח הרחוק, ולרשום רווחים עצומים, תוך שהיא מחזיקה בנתח שוק של 90% ויותר בחלק מהקווים. עתה מתהפך השוק, וההיצע השופע הפך את הישראלים חזקים יותר בבואם להזמין טיסות או חופשות בחו"ל. שוק הטיסות והנופש בחו"ל הפך ל"שוק של קונים", ומי שקובע עכשיו הם הצרכנים.
כלי רכב שנרשמו על שם היבואנים, שיצאו ממחסני הערובה לרשותם של היבואנים, מהווים נטל, ויש להיפטר מהם מהר ככל האפשר בשל ירידה בערך: עוברת שנה מהרישום של שנת הייצור, והיבואנים נאלצים לשאת בעלות ההחזקה, כולל עלות ההון. חלק מכלי הרכב שנרשמו על שם היבואן הגיעו לישראל עוד בשלהי 2024, נרשמו אשתקד לקראת סוף השנה ומהווים היום עודף ונטל על היבואנים המפסידים מערך כלי הרכב מדי יום ביומו.
אין אפוא פלא כי בכל אשר תפנו את פניכם, אוזניכם או תשומת ליבכם, תחושו במצוקת היבואנים, המנסים לדחוף לכם כלי רכב בהצעות מימון אטרקטיביות או בתוספות למיניהן לכלי הרכב, והכל מתוך ניסיון לא להפחית את המחיר הגלוי של כלי הרכב בספריהם. אבל למעשה, גם כאן לפנינו "שוק של קונים": יד הרוכשים על העליונה, ואפשר להתמקח, לעבור מיבואן אחד לרעהו, להשוות, לדרוש וגם לקבל. הקונים הם החזקים מול היבואנים, שכבר סופגים את העלייה במס הקנייה בעוד 3% עד 48%.
לעומת התשואות המדהימות בשוק ההון ישנה השקעה בשוק הדירות. המס שרוכש דירה להשקעה משלם מיד עם הרכישה הוא דרקוני, 8% בדרך כלל. כלומר מיד נעלמים 8% מערך ההשקעה עוד בטרם יוכל הרוכש להציע את הנכס להשכרה. מובן מאליו כי הישראלים אינם עיוורים ליחס בין השנייים, שוק ההון לעומת שוק הדירות להשקעה. התוצאה היא הצבעה בידיים וברגליים בעד השקעה בשוק ההון. מול העליות האדירות בשערי המניות, מחירי הדירות החדשות ירדו בשנה שעד לספטמבר/אוקטובר 2025 ב־2%, מזה 4.2% בחצי השנה האחרונה (הנתונים הם טרם מה שפורסם אתמול).
הנה כי כן, אחרי למעלה משנתיים הכוח עבר לרוכשי כלי רכב ודירות, הקונים בשווקים והנוסעים לחו"ל. תופעה זו של "שווקים של קונים" משפיעה מיד על מדד המחירים לצרכן. טוב שבנק ישראל הבחין – גם אם באיחור רב - בשינוי המגמה של המחירים בשווקים, הפחית את הריבית ל־4% כאמור וצופה כי הריבית בעוד שנה תהיה 3.5%. לפי תחזית בנק ישראל הצריכה הפרטית תעלה השנה ב־7.5%, עלייה של 0.5% לעומת התחזית הקודמת מספטמבר 2025. בשנת 2027 צפויה עלייה נוספת בצריכה הפרטית של 5%. בהצלחה.
התרעות פיקוד העורף