רגע לפני שנצלול לתוך התקציב, חשוב לשים לב לכך שבמקביל להתרחבות התקציב נטו, תשלומי החוב עצמם ממשיכים לתפוח. החזרי הקרן קופצים בכ־15.5 מיליארד שקל ומגיעים ליותר מ־171 מיליארד שקל, לצד עלייה חדה גם בתשלומי הריבית והעמלות. המשמעות היא שחלק ניכר מהגידול בהוצאה אינו מופנה לשירותים חדשים או להשקעות, אלא לשירות התחייבויות עבר.
מערכת הביטחון
וכעת, לתקציב. אחד ממוקדי הגידול המרכזיים בתקציב, לפחות על הנייר, הוא מערכת הביטחון עם תקציב משרד הביטחון שעלה בכ־4.5 מיליארד שקל ומגיע ל־112.3 מיליארד שקל. למה רק על הנייר? מכיוון שכאמור מדובר בהשוואה לתקציב בתחילת שנת 2025 שעמד על כ-108 מיליארד, אך בפועל התקציב זינק ועמד על כ-135 מיליארד כך שבפועל ניתן להגיד שבסעיף זה דווקא נרשמה ירידה. מצד שני, אנחנו כבר לא בשנת מלחמה, ובהשוואה לשנים שלפני חרבות ברזל מדובר בזינוק של ממש.
תחומים חברתיים
גם בתחומים החברתיים נרשמת התרחבות, אם כי מתונה יותר בשיעור הגידול הריאלי. כך למשל, תקציב משרד החינוך גדל בכ־7 מיליארד שקל ומתקרב ל־97 מיליארד שקל, תקציב משרד הבריאות עולה בכ־4.2 מיליארד שקל, ותקציב משרד הרווחה גדל בכ־1.8 מיליארד שקל.
לעומת זאת, תקציב משרד העלייה והקליטה דווקא קטן בכ־100 מיליון שקל. עם זאת, מדובר בירידה חשבונאית בלבד. בפועל, המדינה הרחיבה השנה את היקף הטבות המס לעולים חדשים, בהיקף שמגיע למאות מיליוני שקלים. המיסים האלו יכלו באותה מידה להיגבות ואז להיות מוענקים כמענקים ישירים ולהיכלל בתקציב המשרד, ולכן דה פקטו היקף המשאבים שהמדינה מקדישה לקליטת עלייה דווקא גדל.
משרדי המטה
התרעות פיקוד העורף