על פי הנתונים שמציגה בלומברג, בשנת 2025 גייסו חברות ישראליות כ-15.6 מיליארד דולר, עלייה חדה לעומת 12.2 מיליארד דולר ב-2024. מספר האקזיטים אף שולש, וההייטק המשיך להתרחב למרות חוסר הוודאות הביטחונית. אחד האירועים הבולטים הוא עסקת הענק של גוגל, שביצעה את הרכישה הפרטית הגדולה בתולדותיה, למעלה מ-30 מיליארד דולר, של חברת אבטחת ענן ישראלית, בעיצומה של התקופה שלאחר מתקפת 7 באוקטובר.
לדבריו, ישראל "מכה מעל למשקלה" כבר שנים, בין היתר בזכות צפיפות חסרת תקדים של חברות רב-לאומיות: כ-450 תאגידים בינלאומיים הקימו פעילות בישראל — חלקם כאלה שאינם מקימים מרכזי מו״פ מחוץ לארה״ב באף מקום אחר בעולם.
אחד המסרים המרכזיים בכתבה הוא תפקידו של הצבא כמנוע חדשנות. השירות הצבאי אינו רק מקור לטכנולוגיות ביטחוניות, אלא גם חממה לפיתוח מנהיגות, עבודת צוות וטכנולוגיות דו-שימושיות, אזרחיות וביטחוניות.
השילוב בין צורך ביטחוני מתמיד ליצירתיות אזרחית יצר, לדברי המרואיינים, אקוסיסטם שעוצמתו נובעת מכך ש"כולם עובדים יחד". בלומברג מצביעה גם על שינוי מהותי במפת ההשקעות: לא עוד תלות בלעדית בהון אמריקאי, אלא העמקת בריתות עם אסיה ומדינות המפרץ.
השינויים הבולטים ביותר הם גידול בהשקעות מאיחוד האמירויות, בחריין ואף ערב הסעודית — חלקן פומביות וחלקן שקטות יותר. מדינות המפרץ, כך נטען, מבקשות "לרכב על החוזקה של ישראל" לאחר שנוכחו ביכולתה להפוך משבר ביטחוני להזדמנות טכנולוגית.
לצד זאת, נרשמה בתחילת המלחמה רתיעה מסוימת מצד משקיעים זרים — בעיקר משיקולי תדמית. אולם לדברי רייזין, עם סיום הלחימה נרשמה התאוששות חדה ואף גל חדש של עניין בינלאומי, כולל משלחות מיפן, קוריאה, טאיוואן וקנדה.
בלומברג מסכמים תמונה של עוצמה טכנולוגית שצמחה מתוך משבר: דגש הולך וגובר על סייבר, בינה מלאכותית וטכנולוגיות ביטחוניות, לצד העמקת שיתופי פעולה גלובליים. אומת הסטארט-אפ, ששגשגה עוד לפני 7 באוקטובר 2023, לא רק שלא נעצרה, אלא ממשיכה להתרחב ולמשוך את העולם כולו גם אחריה.
התרעות פיקוד העורף