הגבלות אינן מוטלות כאשר קיימת ודאות אספקתית, אלא כאשר קיימת הערכה ברורה שהרצף עלול להישבר. גורמים בענף מציינים כי המסר שהועבר מהמחלבות לקמעונאים חד וברור: אם בתוך יומיים לא יתחדש איסוף חלב סדיר מהרפתות, לא יהיה להן חלב גולמי להמשך ייצור, והפגיעה תגיע ישירות למדפי המרכולים.
מדובר בספירה לאחור. כל עוד המחלבות נשענות על חלב שנאסף לפני עצירת האספקה, המדף מחזיק. מרגע שהמלאי הזה נגמר, אין פתרון מיידי. חלב ניגר אינו מוצר שניתן לאגור, להקפיא או לייבא בהתראה קצרה. הוא תלוי בשרשרת יומית רציפה, וכל שיבוש בה מורגש כמעט מיידית.
כאן בדיוק נכנסת הגבלת הכמות. לא כפתרון, אלא כאמצעי בלימה פסיכולוגי שנועד לקנות זמן. השאלה אינה אם יהיה מחסור, אלא מתי הוא יהפוך ממקומי ומנוהל למשמעותי ונרחב. בכיר מרשת מזון מובילה מתאר זאת בפשטות: "כל התהליך שמסתבך יוביל לאפקט ההפוך שהוא עליית מחירים. נוסחה פשוטה. הביקוש עולה על ההיצע ומשפיע איתו גם על המוצרים החליפיים".
האמירה הזו משקפת חוק בסיסי בכלכלת מזון. כאשר מוצר עוגן נכנס לחוסר ודאות, הביקוש אינו מתנהג באופן רציונלי. גם מי שאינו זקוק לחלב מיידית, קונה. גם מי שבדרך כלל מסתפק בקרטון אחד, מצרף שניים. הביקוש קופץ בתוך שעות, לא בגלל שינוי בצריכה האמיתית, אלא בגלל פחד.
הגבלת הכמות, כמה זמן היא באמת יכולה להחזיק
הגבלת רכישה אפקטיבית כאשר הבעיה היא פאניקה ולא מחסור אמיתי. היא מונעת מצב שבו מיעוט של צרכנים מרוקן מדף שלם, ומאפשרת חלוקה יחסית הוגנת של מלאי קיים. אך היא אינה מייצרת חלב חדש, ואינה פותרת בעיה מבנית. כאשר ההפרעה נמשכת מעבר ליום או יומיים, המגבלה עצמה מתחילה לייצר תוצאה הפוכה. הצרכן מבין שמשהו אינו זמני. השלטים על המדף הופכים למסרים של חוסר ביטחון, וההתנהגות הצרכנית מתחדדת. במקום להרגיע, המגבלה מעצימה את תחושת המשבר.
אם המחלבות אכן יגיעו למצב שבו אין להן חלב גולמי לייצור, לא תהיה משמעות לשאלה אם לקנות קרטון אחד או שניים. המדף פשוט לא יתמלא.
המחקר שהתריע מראש: מחסור, שלטים ועלייה ביוקר המחיה
כבר בשנת 2025 המכון לחקר הקמעונאות ביצע מחקר מדיניות מקיף שבחן את רפורמת החלב ואת השלכותיה המעשיות על השוק. אחד הממצאים המרכזיים והחדים שלו היה שהשינוי במבנה הרגולציה אינו רק שאלה של מחיר, אלא שאלה של יציבות אספקתית ותפקוד יומיומי של המדף.
המחקר מצביע על כך שמוצרים חיוניים שאינם ניתנים לאגירה ארוכת טווח, ובראשם חלב ניגר, רגישים במיוחד לזעזועים רגולטוריים. שינוי בתהליכי עבודה, גם אם נועד לייצר תחרות עתידית, עלול בטווח הקצר לייצר חוסר זמני, שלטי הגבלה בחנויות והאצה של התנהגות צרכנית לא רציונלית. ממצאים אלה הוצגו כתרחיש סיכון ברור עוד לפני יישום השינויים בפועל
נקודה קריטית נוספת שעולה מהמחקר היא ההשפעה הפסיכולוגית. עצם הופעת שלטים על הגבלת רכישה במוצר בסיס יוצרת אפקט חזק יותר מהמחסור עצמו. הצרכן אינו בוחן נתונים ארציים, אלא מגיב למה שהוא רואה בעיניים. התוצאה היא עלייה חדה בביקוש דווקא ברגע שבו ההיצע מוגבל.
אפקט התחליפים, משבר שמתגלגל במהירות
חלב ניגר אינו רק משקה. הוא חומר גלם לקפה, לדגני בוקר, לאפייה, לבישול, ולתזונת ילדים. כאשר הוא נעלם מהמדף, הצרכן אינו מוותר אלא מחפש תחליף.
במצבים כאלה נרשמת הסטה מיידית למשקאות סויה, שיבולת שועל ותחליפים אחרים. המעבר אינו אידאולוגי או בריאותי, אלא פונקציונלי. הבעיה היא שמוצרים אלה אינם מפוקחים במחיר, וההיצע שלהם מוגבל יותר. כאשר הביקוש אליהם קופץ בחדות, נוצר לחץ מחירים מיידי. כך משבר בחלב מפוקח מתגלגל בתוך ימים לעליות מחירים בקטגוריות אחרות, רחבות יותר. זהו בדיוק האפקט ההפוך מהמטרה המוצהרת של הרפורמה.
למה יבוא לא יפתור את הבעיה עכשיו
אחת הטענות שעולות כמעט אוטומטית היא שיבוא יכול להשלים את החסר. בפועל, חלב ניגר הוא אחד המוצרים הקשים ביותר ליבוא. מדובר במוצר כבד, רגיש, בעל חיי מדף קצרים ותלות מוחלטת בשרשרת קירור רציפה. גם אם יימצא פתרון טכני ליבוא, המחיר אינו בהכרח יוזל. כאשר המחיר מפוקח, ליבואן אין כדאיות כלכלית אמיתית להביא חלב מחו"ל. התוצאה האפשרית היא מדף מלא במחיר גבוה יותר, מחוץ לפיקוח. זהו פתרון זמינות שאינו פתרון ליוקר המחיה.
חלב עמיד, פתרון לוגיסטי עם מחיר צרכני
בעולם, מדינות רבות נשענות על חלב עמיד שאינו דורש קירור. זהו פתרון יעיל מבחינה לוגיסטית, אך בישראל הוא עדיין נתפס כמשני. מעבר רחב אליו עשוי להקל על מחסורים, אך אינו מבטיח הוזלה. אם המעבר יתבצע ללא פיקוח וללא בקרה, הצרכן עלול לשלם יותר, גם אם המדף מלא. שוב, פתרון טכני שאינו מטפל בבעיה הכלכלית.
התרעות פיקוד העורף