בשני העשורים האחרונים צמח בישראל דור חדש של יזמי דיגיטל צעירים, שהציגו את הרשת כמרחב פתוח שבו אפשר להקים עסק כמעט בלי הון ובלי ניסיון ניהולי. קורסים לשיווק, מסחר מקוון ודרופשיפינג הבטיחו "הכנסה מהלפטופ", בזמן שהרשתות החברתיות יצרו תחושה שכל אחד יכול להפוך ל"בעל סוכנות שיווק", "מומחה אי-קומרס" או "גורו של קורסים דיגיטליים".
חסם הכניסה הנמוך, שמאפשר לפתוח עסק כמעט ללא השקעה, מתגלה כחסם הישרדות גבוה במיוחד. לפי הנתונים, כמחצית מהעסקים הקטנים בישראל אינם שורדים מעבר לחמש שנים, כאשר הסיבה המרכזית לסגירה היא חוסר רווחיות מתמשך.
"אנחנו חיים בעידן של 'עסקי רפאים'", הוא אומר. "הסטטיסטיקה הממשלתית לא יודעת לספור את אלפי הצעירים שקונים קורס שמבטיח התעשרות מהירה, מקימים אתר, שורפים את מענק השחרור או החסכונות על פרסום ממומן ב-Meta ובגוגל, וסוגרים את הבאסטה בשקט אחרי שלושה חודשים של הפסדים צורבים, לעיתים עוד לפני שפתחו בכלל תיק ברשויות. אם היינו סופרים גם את הניסיונות הכושלים האלו, אחוזי הקריסה בשנתיים הראשונות בתחום הדיגיטל היו מתקרבים ל-90%".
במקביל לקשיים העסקיים, גם בצד הצרכני ניכרת עלייה במתיחות. נתוני הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מציבים את תחום השירותים, הכולל קורסים דיגיטליים ושירותי שיווק, בראש טבלת התלונות. הציבור מדווח על הבטחות ל"התעשרות מהירה", פרסומות מטעות ובעיות בביטול עסקאות מקוונות. התמונה המצטיירת היא של שוק שבו חלק מהפעילות מבוסס יותר על שיווק אגרסיבי מאשר על יצירת ערך כלכלי ממשי.
ריבק סבור שהשוק נמצא בנקודת מפנה. "תם עידן הכסף הקל בדיגיטל", הוא אומר. "הבועה שבה כל אחד יכול להיות 'מומחה' מתפוצצת. מי שישרוד את 2026 הם רק אלו שיעברו ממנטליות של 'עשיית מכה' למנטליות של בניית חברה, עם ניהול תזרים קפדני, שירות לקוחות מעולה ונכסים דיגיטליים אמיתיים כמו קהילות ורשימות תפוצה שלא תלויים רק בגחמות האלגוריתם".
התרעות פיקוד העורף