אשטרום טענה שהזכייה בקרקע במסגרת מכרז מחיר למשתכן אינה קבלת זכות במקרקעין המחייבת את תשלום המס מאחר שהזכייה לא מבטיחה לה החזקה במקרקעין ליותר מ-25 שנה, ומשום שלפי החוק היא אינה חוכרת. בפועל היא משמשת כקבלן המבצע עבור המדינה.
אשטרום אינה היחידה. פסק הדין גרר ערעורים של חברות בנייה נוספות. סלע איסתא נדל"ן, שזכתה גם היא במכרזי מחיר למשתכן, דיווחה לבורסה שהיא דורשת לאמץ את פסק הדין לגביה ולקבל החזר על מס הרכישה ששילמה בסך 55 מיליון שקל.
חברות בנייה נוספות ביקשו לכלול גם אותן במסגרת פסיקת המיסוי החדשה, שעלולה לעלות למדינה מאות מיליוני שקלים. גם חברת אביב בנייה דיווחה לבורסה שהיא צפויה לקבל החזר מס של 4.4 מיליון שקל בגין פסיקה זו.
למרות זאת לא כל מכרזי מחיר למשתכן הופעלו בדרך זו, שעלולה לחייב את רשות המיסים בהחזרי מס - אלא רק הדירות ששווקו ללא אופציית מכירה לשוק החופשי. על פי ההערכות מדובר במחצית מהדירות הרלוונטיות לצורך החישוב.
במקביל הרשות מתכוונת לדרוש מקוני הדירות את תשלום המס על רכיב הקרקע אם בית המשפט העליון לא יקבל את עמדת רשות המיסים. דיירים עלולים לקבל דרישת תשלום של עשרות אלפי שקלים לדירה.
במקרה כזה עלול להיווצר פלונטר משפטי, שעלול להגיע לבית המשפט. לא ברור מה יקרה אם זוגות צעירים שזכו בפרויקטים של מחיר משתכן מכרו את הדירה ברווח לצד ג', ולכן לא ברור אם המס יחול על הקונה המקורי או על מי שקנה את הדירה בהמשך.
התרעות פיקוד העורף