בפתח דבריו תיאר סמוטריץ' את המהלך כחלק מהיציאה הכלכלית מתקופת המלחמה. "אנחנו אחרי שנתיים של מלחמה יקרה וארוכה, עם הרבה מחירים אבל גם הרבה הישגים, מה שיפה בכלכלה בסוף זה שמחירים לא משקרים. עם סייעתא דשמיא, אנשים טובים וגם החלטות נכונות שלנו במשרד ואתם כאן. אם לשפוט לפי הנתונים, הבורסה, הצמיחה, עקפנו גם את התחזיות שלנו עצמנו, גם המאבק ביוקר המחייה נושא פירות, עשינו דברים טובים וצריך להמשיך. שמניחים אדנים טובים, העתיד של הילדים והנכדים שלנו יהיה בע"ה עוד יותר טוב".
"את הדיון במס רכוש על קרקעות אני רוצה למקם בתוכנית הכלכלית שלנו, איך אנחנו מוציאים את המשק מהמלחמה לצמיחה", אמר, וציין כי התוכנית נשענת על שלושה מנועים: הרחבת היצע האשראי, הפחתת מסים והורדת יוקר המחיה.
ליבת ההצעה, לדבריו, היא שינוי בתמהיל המסים. "אין מס טוב, הלוואי ויכולנו לא לגבות מס בכלל, אבל אנחנו מחפשים תמיד את המס הפחות גרוע", אמר לחברי הוועדה. הוא הסביר כי המדינה אינה יכולה להפחית מס הכנסה ללא מקור הכנסה חלופי: "כדי להוריד את מס ההכנסה אני צריך מס אחר, אחרת הגירעון יגדל וזה יעלה יותר לאזרחי ישראל".
סמוטריץ' הציג את מיסוי הקרקעות כחלופה עדיפה למיסוי עבודה. "אנחנו מחזירים את המס לקרקעות שיש בו הרבה היגיון וצדק, הוא בטח צודק יותר ממס על האדם העובד", אמר. לדבריו, המס גם צפוי ליצור תמריץ לבנייה, אף שאינו מיועד לכך במקור: "אני משוכנע שהוא גם יוזיל את מחירי הדיור, אבל לא לזה הוא נועד. זה גם סוג של מס עושר, גם ה-OECD ממליץ על כך, כמעט שני שליש מהקרקעות מוחזק ע"י חברות, בקרב האנשים הפרטיים שהדבר נוגע להם, רובם מהאלפיון העליון שמחזיק ב-25%".
לנוכח ביקורת מצד המגזר החקלאי הדגיש השר כי בכוונת האוצר לקבוע החרגה: "אין לנו שום מטרה שחקלאי ישלם על קרקע חקלאית שלו שהוא עובד עליה, נפתור את זה יחד".
הוא התייחס גם לביטול המס בעבר בשל קשיי גבייה וטען כי הנוסח החדש פשוט יותר. "אנחנו עושים אותו יותר 'טיפש' במרכאות, הוא הולך להיות מאוד יעיל", אמר, והוסיף כי הכוונה למנגנון גורף עם פחות חריגים ומערכת גבייה מתקדמת. לדבריו, ללא המהלך לא ניתן יהיה להציג הפחתת מס רחבה: "אם לא יהיה המס הזה לא תהייה הבשורה של הורדת מס הכנסה לאזרחי ישראל, ל-99% מהאזרחים ובוודאי לכלכלה הרבה יותר נכון להביא את הבשורה של הורדת המיסים ומולה את הצעד הזה".
התרעות פיקוד העורף