קדמו להן כמעט שנתיים שבהן הריבית נותרה ללא שינוי, בתקופה שהתאפיינה באינפלציה גבוהה ואי ודאות ביטחונית. כעת, לאחר שהחל תהליך מתון של הקלה מוניטרית, בחרה הוועדה לעצור ולבחון את המשך הדרך.
האומדן הראשון לחשבונאות הלאומית מצביע על צמיחה בקצב שנתי של 4% ברבעון הרביעי, מעל המגמה ארוכת הטווח. התוצר העסקי צמח בקצב מהיר, היצוא זינק ביותר מ-25%, והצריכה השוטפת נותרה סביב קו המגמה. במקביל, שוק העבודה נותר הדוק, שיעור האבטלה נמוך ויחס המשרות הפנויות למובטלים גבוה.
עם זאת, בבנק ציינו מספר גורמי סיכון לעלייה מחודשת באינפלציה, בהם ההתפתחויות הגיאופוליטיות, מגבלות היצע והמדיניות הפיסקלית. בנוסף, סעיף הדיור במדד המחירים שב לעלות, וקצב העלייה השנתי של שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים טיפס ל-3.8%, כאשר בחוזים עם תחלופת שוכר נרשמה עלייה של 6%. גם מחירי הדירות שבו לעלות בשני המדדים האחרונים.
אמיתי הוסיף: "המגזר העסקי זקוק למדיניות מוניטרית נחושה שמגיבה למציאות הכלכלית ולא משתרכת אחריה. הימנעות מהפחתת ריבית בעת הזו משדרת מסר של היסוס במקום מסר של ביטחון. אני קורא לנגיד ולחברי הוועדה לשקול מחדש את עמדתם ולפעול בהקדם בהתאם להתפתחויות ולנתונים".
כעת, עיני השוק נשואות להחלטת מרץ, שבה יתפרסמו גם תחזיות מעודכנות. השאלה המרכזית היא האם מדובר בעצירה זמנית בלבד בדרך להמשך הפחתות, או באיתות על קצב מתון יותר מכפי שגולם בחלק מציפיות המשקיעים.
"זה הזמן לצאת לצמיחה ולתת בוסט משמעותי לפעילות הכלכלית. אין כיום סכנה אינפלציונית שמצדיקה מדיניות מוניטרית מצמצמת ברמה הזו. אני קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית. זה מה שנכון למשק, זה מה שנכון לכלכלה, וזה מה שנכון לאזרחי מדינת ישראל ולמאבק ביוקר המחיה".
התרעות פיקוד העורף