מבצע "שאגת הארי": מתווה הפיצויים הצפוי - ומה העסקים צריכים להבין כבר עכשיו

לדבריו, השאלה איננה אם יינתן פיצוי אלא איזה מודל ייבחר וכיצד ייושם בפועל. במבצעים קודמים הופעלו מסלולים שונים, לעיתים לפי קרבה לגבול. כך למשל הופעל מסלול שכר שהתייחס לתשלום לעובדים שנעדרו, ולצדו מסלול מחזורים שחישב רכיב רווח משוער על בסיס ירידת הכנסות והוצאות שנחסכו.

באוקטובר עד דצמבר 2023, בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", הופעל גם מסלול הוצאות מזכות שהתבסס על ירידת מחזור של 25 אחוז והחזר הוצאות קבועות ושכר, בפריסה ארצית. במקביל הופעלו מסלול אדום, מחזורים ושכר למי שפעלו סמוך לעוטף עזה.

עו"ד ביין סבור כי כאשר הפגיעה מורגשת ברחבי הארץ, קשה להצדיק הבחנה חדה לפי מרחק מהגבול בלבד. "במצב שבו ההשפעה היא ארצית, סביר יותר שנראה מתווה רחב יחסית, בדומה למודל שהופעל בעם כלביא בפריסה כללית", הוא אומר.

אלא שגם כאשר נקבע מתווה ברור, המחלוקות מתחילות בשלב היישום. במסלול המחזורים, רשות המסים בוחנת את מחזור הבסיס ולעיתים מבצעת נרמול אם חודש מסוים מציג מחזור גבוה מהרגיל. "לא כל תנודתיות מצדיקה תיקון", מדגיש ביין. "יש עונתיות ויש מאפיינים עסקיים ייחודיים. תיקון טכני ללא בחינת ההקשר עלול לצמצם זכאות שלא בצדק".

גם סוגיית ההוצאות הקבועות עשויה להפוך למוקד מחלוקת. לעיתים נטען כי חלק מההוצאות הן משתנות ולא קבועות. "השאלה היא האם מדובר בהוצאה שהעסק לא יכול היה לצמצם בפועל", אומר ביין. "הגדרה מצמצמת מדי עלולה להביא לפיצוי חלקי בלבד". לדבריו, גם שיעור ירידת המחזור ושיעור הרווח וההוצאות שנחסכו במסלולי מחזורים עשויים להיות שנויים במחלוקת.

מעבר לשאלת הזכאות, קיימת גם שאלה אסטרטגית. עסקים שעדיין זכאים למסלול אדום מכוח מלחמת "חרבות ברזל", למשל באזורים שפונו בצפון, צריכים לבחון את כלל התביעות האפשריות כמקשה אחת. "כאשר קיימת זכאות למספר מסלולים או לתקופות חופפות, נדרש לבצע אופטימיזציה בין התביעות. זו החלטה אסטרטגית, לא טכנית", מדגיש ביין.

גם בשלב הנוכחי, עוד לפני פרסום מתווה רשמי, ניתן להיערך. ביין ממליץ לתעד בזמן אמת ירידה בהכנסות, ביטולי עסקאות, הוצאות שלא ניתן היה לצמצם והיעדרויות עובדים. "כדי להגן על הניזוק צריך להתייעץ בזמן אמת. אם ההחלטה אינה לרוחכם, ניתן להגיש השגה", הוא אומר.

סוגיית הנזילות מוסיפה מורכבות. תביעות רבות מתעכבות בשל עומס, ובינתיים העסק ממשיך לשלם שכר, שכירות והתחייבויות לספקים. "אם אין מקדמות והבירור מתארך, העסק עלול לקרוס עוד לפני שההליך יסתיים", מזהיר ביין. לדבריו, כאשר העיכוב נובע מעומס מערכתי ולא ממחלוקת נקודתית, יש מקום לשקול מדיניות מקדמות רחבה יותר.